מהנעשה בשטח / דנה גילרמן 5/2/20

זמן קריאה : 2:54 דקות
מהנעשה בשטח / סגירת מעגל במשפחת גרשוני


התערוכה המוצגת עתה בגלריה גבעון, "הרישומים הפיגורטיביים של משה גרשוני”, החזירה אותי לרגע 12 שנה אחורה, לסערה סביב הציור הפיגורטיבי ״רוזה״ של רפי לביא שהוצע למכירה בתירוש כחצי שנה לאחר מותו. הציור, שתיאר מודל עירום נשי, היה אצל אחיו, והוא זה שמכר אותה לתירוש. זאת על אף  שלביא ביקש ממנו את הציור בחזרה והאח ידע שלביא לא מעוניין לחשוף אותו. אין ספק שעד לאותו רגע הוא נשמר בחשאיות מלאה. כולם הופתעו לראות שלביא, שהיה אמון על הציור ׳הרע׳, הילדי והמושגי, גם ידע לצייר. האספן בנו כלב, אחד האנשים הקרובים ללביא, סיפר אז כי לביא היה מבקש בחזרה ציורים על מנת לגנוז אותם. כלומר, אין ספק שהציור הזה – אם היה תלוי בו – לא היה מוצג לעולם. בסופו של דבר לא רק שהוא הוצג לציבור אלא גם עורר סערה שתרמה למכירתו ב-11,500 דולר.
רפי לביא, ״רוזה״ רוזה
משה גרשוני מהתערוכה ״רישומים פיגורטיביים״ IMG_2516_web
אז מה הקשר? גם משה גרשוני, כך מסתבר מהתערוכה, הצייר של המושגי, החומרי, האקספרסיבי, צייר מודל עירום בשנות ה-80 והרבה - מעל מאתיים רישומים שהיו בסטודיו וגרשוני מעולם לא חשף אותם. עתה הם נחשפים לראשונה על ידי ארם גרשוני, בנו, שגם אצר את התערוכה. האם גרשוני האב התכוון שציורי הרישום הפיגורטיבי שלו ימצאו את דרכם החוצה ועוד לתערוכה בגלריית האם שלו ועוד תערוכה שאצר בנו? אין לדעת. הבן עצמו כותב: ״קשה לומר מה היה מעמדם של הרישומים הללו בעיני גרשוני עצמו. הוא טרח לשמור אותם ולאסוף אותם במגירות הסטודיו, בשעה שיכול היה גם לא לעשות זאת, ועם זאת הוא מעולם לא הציג אותם בתערוכות...״.. ומוסיף: ״אני תוהה כיצד היה גרשוני מגיב עכשיו לכך שאנו מייחדים תערוכה שלמה לרישומים הפיגורטיביים שלו, שנים כה רבות לאחר שנעשו. ייתכן והיה מסתייג ואפילו מתחלחל מהיומרה הכרוכה בכך״.
אורי גרשוני, ללא כותרת (איגור), 2009. אורי גרשוני, ללא כותרת (איגור), 2009
ארם גרשוני, ״Profile picture״, 2017 ‏‏לכידה
אז מדוע ארם בחר לחשוף את הציורים מלבד העובדה שהאב אסף ושמר אותם בסטודיו? לטעמי, ההסבר עמוק יותר ומרגש וטמון דווקא בפסקה שבה הוא כותב כי כנער נטל חלק בכמה ממפגשי הרישום ההם. ״ההתנסות הזו של לרשום מהמודל ביחד עם הציירים והציירות המבוגרים והמנוסים בהרבה ממני, ובמיוחד ביחד עם אבא שלי, היתה עבורי בבחינת תגלית מרעישה וחוויה מכוננת. לא יכולתי אז לדעת או לדמיין שלימים אהפוך למורה לרישום ולציור שהעבודה ממודל עירום ביחד עם התלמידים היא לחם-חוקו. במובן מסוים אני מבין שהמשכתי לרשום מהמקום בו הוא הפסיק״.
עד עתה נראה היה כי שני הבנים של גרשוני, ארם הצייר הפיגורטיבי ואורי הצלם, נקטו גישה אמנותית הפוכה מזו של האב, כמעט מרדו כנגדו. נראה כי התערוכה הזו היא בעצם רצון לשרטט קו מחבר של מורשת ציורית בין האב לשני בניו: ארם - הממשיך לרשום מהמקום בו האב הפסיק - ואורי, שממשיך בצילומיו את העיסוק במודל העירום הגברי והמבט ההומו אירוטי, שניכר ברישומיו של האב.
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות
בואו נהיה בקשר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
השאירו פרטים ונחזור אליכם
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.