מילים מפוסלות / הגשם בא. דופק בחלונות!

מאת: מורן שוב

זמן קריאה : 1:17 דקות
הגשם בא. דופק בחלונות!​

מילים:
שמות החודשים בשנה העברית מקורם בשפה האכדית בה דיברו אבותינו בבבל.
חודש תשרי באכדית נקרא תַשְׁרִיתֻ, שפירושו "התחלה".
חודש שבט נקרא שַֹבָּטוּ, שפירושו "להתקיף", "לחבוט", "להכות", "להצליף" (שֵׁבֶט הוא מקל או שוט) – מה שעושה הרוח ועושים הגשמים כשהם סוערים, ואולי עשו גם "שדי המחלות" של הזמנים הקדומים. 
חודש אדר באכדית נקרא אַדָרוּ, ופירושו "להיות קודר", "להצל". בבבל, במיסופוטמיה, במזרח - אדר הוא חודש אפלולי ומעונן.
אלו דוגמאות אחדות. אפשר לקרוא על שמות החודשים במקומות שונים, בין השאר באתר של האקדמיה ללשון העברית.
ועוד בנוגע לחודש שבט: ט"ו בשבט נזכר במשנה כ"ראש השנה לאילן", אך ציונו שם לא היתה כשם של החג בימינו, אלא כמועד לתשלום מעשרות (מסים) מפירות האילן. ורק כאשר ט"ו בשבט עולה ברבע האחרון של המאה ה-19 לישראל, ביחד עם חלוצי היישוב הציוניים, הוא הופך לחג של נטיעות. בתחילה אמנם באופן לא רשמי, עד שבאסיפה של איחוד המורים (הגוף שממנו נולדה הסתדרות המורים) שמתקיימת בזיכרון יעקב בשנת 1908 – נקבע ט"ו בשבט כחג נטיעות. 
תמונה: זהו איור של צלה בינדר לשיר הילדים "ברוך הבא!", מתוך הספר "עיניים שמחות" מאת פניה ברגשטיין (הוצאת הקבוץ המאוחד, 1962). במקור, אלו מילות השיר: "ברוך הבא, הגשם בא! / דופק בחלונות. / תודה רבה. תודה רבה! / אומרים האילנות." העצים בשיר מברכים על בוא הגשם, על אף שהוא "מכה באילנות". וכמו בשיר כך גם באיור: הגשם או הרוח רשומים כקווים המכים בעצים בעוד שהעצים מקבלים אותם בברכה.
אם תתבוננו היטב תראו שהתערבתי בכפולת הספר, והחלפתי את שיר הילדים בטקסט משלי: "תארו לכם שהרוח היתה כמו ים והיינו צריכים להגיע עד אליה כדי שתנשב עלינו מעט"
מורן שוב_צלה בינדר - כפולת עצים בגשם
מורן שוב. תצלום מטופל. איור של צלה בינדר,
על כפולת הספר עיניים שמחות מאת פניה ברגשטיין
יפו 2016

 

מורן שוב היא אוצרת ההקמה של בית לעברית, ראשון לציון - מרכז לעברית כשפה וכתרבות
 
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות
בואו נהיה בקשר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
השאירו פרטים ונחזור אליכם
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.