Home Webmail Password Help File Manager Logout Edit a file בסיס לאמנות ותרבות - לימודי אמנות הרצליה

נישואי תערובת התערוכה "חתונה" / דנה גילרמן

זמן קריאה: 2:36 דקות
תערוכות רבות, מקומיות ובינלאומיות, עסקו בטקס המוזר הזה שנקרא חתונה: בתקוות, באכזבות, בהתניות החברתיות, בהוצאת הכספים חסרת הפרופורציה, בטקסיות ובמה לא. הרבה אין מה לחדש בתחום. בכל זאת, התערוכה 'החתונה' בגלריה גבירול המוזנחת מעט - כך נראה חלל ציבורי במבנה זמני רגע לפני שבעלי הון הופכים אותו לנכס מניב - עושה זאת בהומור ובדיוק שמצליחים לגעת בלב ליבו של המאורע, מבלי שייראה נדוש. ביום הפתיחה התקיים ברחבת הגלריה טקס חתונה אמיתי (פתרון לא רע מבחינה כלכלית). למחרת כל שנותר ממנה היה חופה הרוסה מגשם ומעט קישוטים שנו־ תרו באוויר. אני חושדת שהגשם היה פק־ טור בתוצאה המוצלחת - הצגת השאריות העלובות שלאחר הטקס - ולאו דווקא יד מכוונת של עומר גולדמן ותמר כץ, אוצ־ רות התערוכה. העבודה של רותי דה פריז היא מהיותר מוצלחות שראיתי עד היום בנושא. את פני הצופה מקבלת מיטת כלולות ענקית שע־ שויה כולה משקיות זבל שחורות. יש משהו מהמם במפגש המיידי עם הגודש הזה, שמצליח לדייק את המקום שבין הנובורישיות השופעת לבין חומר נמוך ודל ומייתר כל צורך בהסבר מילולי. עבודה נוספת מע־ ניינת היא 'מסיבת רווקות' של שאשא דותן, שמציגה בווידיאו ביתי אלטרנטיבה לעיסוק השחוק במסיבת רווקות ובפורנו. רקדן עם פנים מטושטשות מגיע לדירה בעלת מראה סטודנטיאלי, שם נמצאת האמנית עצמה. הוא מתפשט כמעט לגמרי ומבצע באמנית הפסיבית הלבושה )לרגע חשבתי שמדובר בבובה( את סט הסצנות הטריוויאליות בסרטי פורנו: מרים אותה ומצמיד לקיר, ממקם את איבר מינו מעל פיה ואת פיו מעל איבר מינה, והכל כמעט ללא מגע וללא עירום בוטה, כשהצופה משלים בדמיונו את מה שלא נראה. כל זה מצולם על ידי בחור נוסף שנמצא במ־ קום והרפרנס המיידי הוא ז'אנר החובבים בתעשיית הפורנו, שהפך ללהיט. התוצאה היא עבודה שמייצרת בה בעת ריגוש וזרות. מוטיב המציצנות נוכח בצורה ישירה יותר בעבודתה של מיקה חזן־בלום, המציגה רגלי כלה עצומות (נטולות פלג גוף עליון) שמציצות מבין שולי שמלתה. מי שלא עומדת בפיתוי יכולה להכ־ ניס את ראשה ולראות מלמטה את התחתונים הדקיקים. בעבודה 'The Forgotten Bride', תמר הירשפלד משחקת כלה בוכייה שננטשה (או נשכחה?) לאחר הדלקת סיגריה הבכי הופך אט־אט לקולות של פיתוי והתגרות. הבנאליות של הדמות והסצנה הופכות בזכות משחקה של הירשפלד למופע מוחצן ומשעשע, המדגיש את הרעיון שהכל זו הצגה חברתית, העמדת פנים ותו לא.
פרט מתוך עבודתה של מיקה חזן בלום
פרט מתוך עבודתה של מיקה חזן בלום
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות
בואו נהיה בקשר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
השאירו פרטים ונחזור אליכם
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.