פיסול עכשווי - Contemporary Sculpture

זמן קריאה: 2:11 דקות

הגדרת פיסול היום קשה מבעבר. עולם הפיסול העכשווי, והאמנות הפלסטית בכלל, נפתחו לגישה רב-תחומית המתאפיינת בהתנגדות לגבולות בין שדות הפעילות האמנותית. המונח "פיסול עכשווי" כולל היום אובייקטים תלת-ממדיים מסוגים שונים, יחידים או בקבוצות, מחומרים קבועים או מתכלים, בשילוב מדיומים כגון צילום, וידיאו, סאונד ואור, ואינו מופרד מעיצוב וממיצב.
יחד עם הרחבת העיסוק בחלל ובתלת-ממד פחת העיסוק בפיסול באפיוניו הייחודיים.
 
פיסול הוא אמנות ראשונית. צלמיות פולחן קדומות, מופשטות ומינימליסטיות, מצביעות על חשיבות החפץ הנגוע ברצון האדם להשפיע על גורלו. הפסלים הקדומים שימשו לפולחן, להשפעה מאגית על העולם. חלקם נטמנו בכף יד, חלקם הוקמו כמבנים מונומנטליים בהצבה מתוכננת היטב למטרות רוחניות. מאוחר יותר שימש הפיסול באופן מסורתי בשתי מטרות מרכזיות: קישוט למבנים ומרחבים ציבוריים והנצחה של אדם, אירוע היסטורי, או רעיון. פיסול מסוג זה הווה מעין זיכרון תרבותי מוחשי עבור הדורות הבאים.

עד היום מתקיימות מטרות אלו של הפיסול, אלא שהתפתח כיוון נוסף של יצירה תלת-ממדית ארעית, מתכלה, תלוית מקום וזמן: יצירה בחומרים אורגניים ומיצב לצורך ולעת תצוגה. יצירות אלה אינן עונות על אפיון מסורתי מרכזי של פיסול: התקיימות החפץ מעבר לד' אמותיו ועתותיו של האדם. יצירות אלה שייכות לתחום נפרד מן הפיסול, תחום המשלב אמנות ובידור: המיצב.

כנסיות עתיקות המשלבות פיסול, ציור, צלילי עוגב, הד צעדים, אור ממוקד או צבעוני, דקלום טקסטים ועוד – הנן דוגמה מסורתית מצוינת לכוחו החווייתי של המיצב. כמוהן, משמשים הטקסים הפולחניים השבטיים המסורתיים כדוגמה מאלפת לאמנות מסוג המיצג: גוף, תנועה, מסכות ועזרי לבוש, צבע, צליל, טקסט, קהל משתתף. שני התחומים האלה משתמשים בפיסול כחלק מחוויה רב-תחומית שמעשירה את עולמו של האדם. בשניהם יש חשיבות עליונה למצוינות היצירה בכל אחד מן התחומים המשתתפים ובכך כוחה הרב: האובייקטים נבחרים בקפידה או מיוצרים ביד אומן, התנועה מדויקת ונלמדת לאורך שנים, הציור או הפיסול מוזמנים מאמנים במטרה לעורר התפעלות ותחושת עילוי. זו המשמעות העמוקה של המושג רב-תחומיות.
 
פיסול נושק גם לתחום העיצוב. ההבחנה קשה מאחר ועיצוב באיכות גבוהה כולל הבנה עמוקה של אפיוני תלת-ממד כמו פיסול וקשור – כמו פיסול - ברגש. ההבדל המרכזי נעוץ במסר הרוחני. בכוחו של העיצוב לעורר תגובות רגשיות אולם הוא אינו מתיימר להעביר מסר רוחני. העיצוב משרת את תקופתו ואולי אף תוחם תקופות. הוא עוסק ב"יפה". פיסול מיועד לשרת את התרבות בכל הזמנים ועוסק ברוח, ואינו מחויב לבטא יופי במובן המקובל.
 
בחזרתנו למונח "פיסול עכשווי", נבקש להגדיר פיסול עכשווי כיצירת אובייקטים תלת-ממדיים המתקיימים לאורך זמן ונוצרים בקונטקסט הקיים בעת הזאת. זו אינה הגדרה סגנונית, אלא הגדרה תרבותית וכוללת את האפיונים הבאים:
העתקה אינה אמנות - גם אם היא מכונה "appropriation" אלא מעשה לא מוסרי, אשר אינו מקובל באף תחום בתרבות. לעומת זאת, פיסול "בסגנון של-" הוא ביטוי עכשווי לגיטימי לנעשה בעבר.
אדם אינו יכול ליצור שלא מתוך התרבות שלו, גם כשהוא מתייחס לתרבויות אחרות או לזמנים אחרים. השפעות העכשיו הן אינהרנטיות לכל יצירה חדשה מאחר ויצירה תמיד מבטאה את המבט של האדם בתקופה המסוימת. לכן לא ניתן ליצור פיסול לא-עכשווי.

אובייקט שאינו מתקיים לאורך זמן או שאינו בעל ממשות חומרית (אור, עשן), ושאינו ניתן לשימור באופן עקרוני - אינו פיסול אלא מיצב.

אובייקטים תלת-ממדיים שאינם נושאים מסר רוחני או משפיעים השפעה רוחנית על הצופה אינם פיסול אלא עיצוב.
 
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות
dddddd
בואו נהיה בקשר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
השאירו פרטים ונחזור אליכם
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.