הגשר (die Brucke) הוא שמה של קבוצת אמנים גרמנים שהחלה את פעילותה בדרזדן בשנת 1905. ארבעת המייסדים: פריץ בלייל, אריך הקל, קארל שמידט-רוטלוף והחשוב שבהם, ארנסט לודוויג קירשנר, היו סטודנטים לארכיטקטורה באקדמיה בעיר. לימודיהם היו בהשפעת זרם היוגנדסטיל, גרסה מקומית של האר נובו, הקישוטי, הבארוקי, הנרטיבי. מטרת הקבוצה הייתה להתנער משיטות, מגישות וממטרות האמנות באקדמיות המסורתיות, אותן הם תפסו כשמרניות וכמנותקות מהחיים המודרניים, ולהתחבר לעשייה העכשווית במטרה להוות גשר לעתיד. לקבוצה הצטרפו הציירים אמיל נולדה ומקס פכשטיין וב-1906 פרסמו מניפסט ובו קראו ל"צעירי הדור, צעירים כמונו, הנושאים בקרבנו את טעם העתיד, להיאבק למען החופש לחיות ולפעול כנגד הכוחות הממוסדים, הוותיקים, המרוצים מעצמם." ב-1910 הצטרף לקבוצה אוטו מולר.
למרות המחויבות שלהם לחדש ולחדשני, הם הצהירו על זיקה לציירי הבארוק הגרמני הגדולים – לוקאס קראנאך, אלברכט דירר ומתיאס גרינוואלד – ויצרו גם בשיטות עממיות-מסורתיות גרמניות כמו חיתוכי עץ (ואף המציאו שיטה חדשה בתחום), הדפסים בשחור לבן ומגזרות נייר.
ההשפעה המרכזית שלהם הייתה הנחת היסודות לזרם האקספרסיוניסטי: ציורים עזי מבע, אנרגטיים, זוויתיים, צבעוניים באופן מתריס, ובמקרים רבים מצוירים מהר ובתוקפנות. חברי הקבוצה שעברו ליצור בשכונות הפועלים של העיר הרבו לצייר את הסצנות וטיפוסים מסביבם, חיים מלאי יצרים, תשוקה, אלימות ופעלתנות, תוך דגש על ציור העכשווי: הקצב, האופנה והדינאמיקה החדשה.
הקבוצה הציגה כמה תערוכות משותפות והתפרקה בשנת 1913. הגשר, ביחד עם קבוצת הפרש הכחול בראשות ואסילי קנדינסקי, נחשבת לקו הזינוק המשמעותי של האקספרסיוניזם הגרמני, והשפעתה ניכרת גם בעבודות של המופשט האמריקאי - פרנסיס בייקון, לוסיאן פרויד ואחרים. העבודות של חברי הקבוצה היו שנואות במיוחד על ידי הנאצים, שהציגו אותן כדוגמה לכיעור חסר כישרון בתערוכה המושמצת אך החשובה שלהם "אמנות מנוונת" (1937).
למרות המחויבות שלהם לחדש ולחדשני, הם הצהירו על זיקה לציירי הבארוק הגרמני הגדולים – לוקאס קראנאך, אלברכט דירר ומתיאס גרינוואלד – ויצרו גם בשיטות עממיות-מסורתיות גרמניות כמו חיתוכי עץ (ואף המציאו שיטה חדשה בתחום), הדפסים בשחור לבן ומגזרות נייר.
ההשפעה המרכזית שלהם הייתה הנחת היסודות לזרם האקספרסיוניסטי: ציורים עזי מבע, אנרגטיים, זוויתיים, צבעוניים באופן מתריס, ובמקרים רבים מצוירים מהר ובתוקפנות. חברי הקבוצה שעברו ליצור בשכונות הפועלים של העיר הרבו לצייר את הסצנות וטיפוסים מסביבם, חיים מלאי יצרים, תשוקה, אלימות ופעלתנות, תוך דגש על ציור העכשווי: הקצב, האופנה והדינאמיקה החדשה.
הקבוצה הציגה כמה תערוכות משותפות והתפרקה בשנת 1913. הגשר, ביחד עם קבוצת הפרש הכחול בראשות ואסילי קנדינסקי, נחשבת לקו הזינוק המשמעותי של האקספרסיוניזם הגרמני, והשפעתה ניכרת גם בעבודות של המופשט האמריקאי - פרנסיס בייקון, לוסיאן פרויד ואחרים. העבודות של חברי הקבוצה היו שנואות במיוחד על ידי הנאצים, שהציגו אותן כדוגמה לכיעור חסר כישרון בתערוכה המושמצת אך החשובה שלהם "אמנות מנוונת" (1937).
מקס פכרשטיין, אישה עם מסכה, 1910
אריק נולדה, הנביא, חיתוך עץ, 1912
אמיל נולדה, הסעודה האחרונה, 1909
אריך הקל, שני גברים ליד שולחן, 1912
emil-nolde-dance-around-the-golden-calf-1910
כרזה של פריץ בלייל לתערוכה הראשונה של הגשר 1906
מקס פכשטיין, איה עם מטריה אדומה, 1909
פריץ בלייל, הגשר, 1905
קירשנר, מרזלה, 1909
קירשנר, רחוב בברלין, 1913
