פרקטיקת מבע שבה מניחים פיגמנט על משטח. הציור נחשב למדיום הפופולארי והוותיק ביותר, ועדויות לו קיימות במערות ברחבי העולם מלפני כ-40,000 שנה, הרבה לפני התפתחות השפות הכתובות. למעשה כמעט כל חומר יכול להוות משטח לציור, מסלעים וקירות מערות דרך קירות מבנים מעשה ידי אדם, עבור בעץ, בדים שונים, ניירות, קלף, עורות (חיות ובני אדם), מתכות, זכוכית, ועד חומרים לא-אורגניים כגון סוגי פלסטיק או תרכובות סינתטיות. גם סוגי הפיגמנטים רבים - דיותות, פיגמנטים טבעיים מן הצומח, החי והדומם (גירים, פחם), פיגמנטים סינתטיים, פיגמנטים מבוססי שמן, מים, טמפרה ועוד. אופני הנחת הצבע מגוונים אף הם, ממריחה ביד ועד התזה או צביעה רובוטית, כשבאמנות משתמשים בעיקר בסוגים שונים של עפרונות ועטים, גירים, מברשות ומכחולים, ואמצעי מריחה, הנחה, התזה וריסוס ידניים, מכניים ואף אוטומטים. הנושאים, הסגנונות והטכניקות של הציור הן אינסופיות, ומבטאות לרוב רוח של תקופה, חברה, מקום ותרבות ספציפית.
ציורי כפות ידיים במערת לאס מאנוס 10,000 לפנהס לערך
אדוארד מאנה, ארוחת צהריים על הדשא, שמן על בד, 1862
דוקיו, מדונה וילד, טמפרה וזהב על עץ, 1284
אמן לא ידוע, 1437, שושלת מינג בסין, דיו ופיגמנטים על מגילת משי,
