זמן קריאה : 3:02 דקות
אישה בעולם של שפע / קרן ענבי
ג'ואן ג'ונאס במוזיאון לאמנות מודרנית MoMA, ניו יורק
"למרות שעבודותי עוסקות בשאלה איך העולם משתנה בקצב כל כך מהיר ורדיקלי, אני לא פונה אל הנושא בישירות או בדידקטיות. אני מבטאת אותו בפואטיות דרך סאונד, אור וצירוף של דימויים של ילדים, חיות ונוף", ג'ואן ג'ונאס.
ארבע עבודות וידאו, מסכים מותאמים, מבנה בית טרומי, שני ספסלים בביצוע המעצב אד גבגן, פסל מאבני קריסטל, שתי קופסאות תיאטרון עם הקרנת וידאו, 15 רישומי דיו על נייר, שלושה רישומי מקל שמן על נייר, שני רישומי קיר עם מרקר סיני, פס קול, קולות: ג'ואן ג'ונאס, סמי יואיק, שירה: אנדי סומבי, פסנתר ואפקטים של סאונד: ג'ייסון מוראן, כל אלו מרכיבים את המיצב - מיצג Reanimation 2010/2012/2013 של ג'ואן ג'ונאס (Joan Jonas נ. 1936, ניו יורק) מחלוצות הווידאו והפרפורמנס, שבודקת בעבודותיה את האפשרויות הגלומות בשילוב בין שני המדיומים הללו.
ג'ואן ג'ונאס במוזיאון לאמנות מודרנית MoMA, ניו יורק
"למרות שעבודותי עוסקות בשאלה איך העולם משתנה בקצב כל כך מהיר ורדיקלי, אני לא פונה אל הנושא בישירות או בדידקטיות. אני מבטאת אותו בפואטיות דרך סאונד, אור וצירוף של דימויים של ילדים, חיות ונוף", ג'ואן ג'ונאס.
ארבע עבודות וידאו, מסכים מותאמים, מבנה בית טרומי, שני ספסלים בביצוע המעצב אד גבגן, פסל מאבני קריסטל, שתי קופסאות תיאטרון עם הקרנת וידאו, 15 רישומי דיו על נייר, שלושה רישומי מקל שמן על נייר, שני רישומי קיר עם מרקר סיני, פס קול, קולות: ג'ואן ג'ונאס, סמי יואיק, שירה: אנדי סומבי, פסנתר ואפקטים של סאונד: ג'ייסון מוראן, כל אלו מרכיבים את המיצב - מיצג Reanimation 2010/2012/2013 של ג'ואן ג'ונאס (Joan Jonas נ. 1936, ניו יורק) מחלוצות הווידאו והפרפורמנס, שבודקת בעבודותיה את האפשרויות הגלומות בשילוב בין שני המדיומים הללו.
Joan Jonas, Reanimation
ג'ונאס פועלת באופן רציף מאז שנות ה - 70. בשנה שעברה היא הציגה רטרוספקטיבה מקיפה בטייט מודרן בלונדון ולפני כן בביתן האמריקאי בביאנלה בונציה (2015). בימים אלו היא מציגה את התערוכה ״Moving Off the Land״ ב - Ocean Space בונציה. התערוכה היא פרי מחקר רחב שבמסגרתו ביקרה באקווריומים ברחבי העולם, שיתפה פעולה עם ביולוגים ימיים וראיינה דייגים מג'מייקה. היא חקרה את התנהגותם של דגים וחיות ים אחרות ויצרה מיצב שמבטא שבריריות ועוסק בתכונות האנושיות של חיות הים וביחסי השליטה במשאבי הטבע ביניהן לבין בני האדם.
המיצגים ומיצבי הווידאו שלה הן הפקות מוקפדות ומרהיבות שכוללות בתוכן גם קצוות פרומים מה שמשאיר לצופה מרווח מרענן למחשבה ואינטרפרטציות. בכך היא מצליחה גם להעביר את התחושה המעודדת של האפשרויות האינסופיות שהאמנות יכולה להציע.
המיצגים ומיצבי הווידאו שלה הן הפקות מוקפדות ומרהיבות שכוללות בתוכן גם קצוות פרומים מה שמשאיר לצופה מרווח מרענן למחשבה ואינטרפרטציות. בכך היא מצליחה גם להעביר את התחושה המעודדת של האפשרויות האינסופיות שהאמנות יכולה להציע.
Joan Jonas, Reanimation
לג'ונאס יש יכולת מופלאה ליצור מהצד האחד עבודה מורכבת שמשלבת מספר טכניקות ומפעילה צוות גדול יחסית של משתפי פעולה כמו מוסיקאים, רקדנים ועוד, ומהצד השני היא מצליחה לפשט את הדברים באמצעות שילוב של פעולות פשוטות וישירות שהיא עצמה בדרך כלל חלק מהן, כאילו מבקשת לחשוף את הסודות שבאמצעותן נוצר הקסם. הפרקטיקה האמנותית הדואלית והמתוחכמת הזאת מאפיינת את כתב ידה הייחודי שבא לידי ביטוי בדרכים רבות בעבודותיה. כמו למשל, במופע They Come to Us without a Word II, שהציגה ב- The Kitchen בניו יורק (2016). במהלך רוב המופע צפיתי בה עומדת בצד הבמה בתפקיד עצמה, מציירת, גוזרת ומדביקה ניירות פשוטים ומקרינה את צלליותיהם דרך מקרן שקפים מה'עולם הישן' אך כזה שמאפשר לה סוג של מידיות. מידי פעם היא עלתה לבמה והצטרפה לרקדנים בתיפוף או בג'סטה שנראתה כמו לקוחה מעולם פגאני קדום, כל זאת בשילוב של טכניקות סאונד ווידאו עכשוויות ומתקדמות ובליווי נגינת פסנתר ואפקטים של סאונד בביצוע שותפה ליצירה מוסיקאי הג'אז והמלחין ג'ייסון מוראן (Jason Moran)
Joan Jonas, Reanimation
היא יוצרת בעבודותיה הקשרים בין חללים ומקומות פיזיים לבין דמויות בדיוניות שנראות לעיתים פרימיטיביות ונמצאות בתוך סוג של טבע עוצמתי אך גם שברירי באותה המידה. בראיונות שנערכים עמה היא נוהגת להדגיש שעבודותיה תמיד קשורות לחלל ותלת ממדיות גם כשמדובר בפרפורמנס. במרכז המיצב-מיצג הוידאו Reanimation 2010/2012/2013 שמוצג בתערוכתה ב-MoMA ניצב מבנה בצורת חדר שלתוכו הצופים יכולים להיכנס מארבעה כיוונים שונים. הווידאו שמוקרן על כל קירות המבנה מבפנים ומבחוץ במקביל בונה למעשה את החלל התלת ממדי שאליו היא מתכוונת.
Joan Jonas, Reanimation
ג'ונאס החלה לפתח את Reanimation ב - 2010 כחלק משיתוף הפעולה המתמשך שלה עם מוראן מה שהוביל את המיצב לתפקד גם כפרפורמנס. האלמנטים שלו שואבים השראה ממקורות שכביכול אינם קשורים: התיאטרון היפני המסורתי 'נו' (Japanese Noh Theater) שמתאפיין בספרטניות ואיפוק ומהרומן 'מתחת לקרחון' של הסופר האיסלנדי זוכה פרס הנובל הלדור לכסנס. ברומן מסופר על בחור צעיר שנשלח לחקור פעילות על טבעית סביב קרחון. בהשראת הסיפור צילמה ג'ונאס חלקים רבים מהווידאו באזור הארקטי שנמצא בקוטב הצפוני, שמתאפיין בתנאי מחיה קיצוניים. הצילומים יוצרים עולם דימויים שכולל הרים מושלגים וחיות צפוניות. במרכז ה'חדר' עומד פסל המורכב מאקווריום ובו אבני קריסטל שמופיעות בווידאו וגם משתקפות בו ובחלל עצמו ויוצרות אוירה קליידוסקופית. למרות הדימויים הלקוחים מעולמות קרים התערוכה אינה משדרת קור בין השאר בגלל הצבעוניות הפוליכרומית ששולטת בה: ג'ונאס צבעה את קירות הגלריה בשחור וציירה עליהם עם מרקר סיני לבן רישומים אבסטרקטיים, או כאלו שמזכירים דימויים מעולם קדום. כל המערך הססגוני והויטאלי הזה נמתח לבסיס של מחשבות מדיטטיביות על האבולוציה ועל המערכת האקולוגית שלנו והקשר שלה לפעולות אנושיות כשברקע נגינת הפסנתר של מוראן וקולות של זמרים נוספים, ביניהם נשמע גם קולה של ג'ונאס מצטטת מספרו של לכסנס "זמן הוא הדבר היחיד שכולנו יכולים להסכים לקרוא לו על טבעי".
Joan Jonas, Reanimation
צילומים: קרן ענבי