בין השעון למיטה, בין הבריכה לשדה/ קרן ענבי

בין השעון למיטה, בין הבריכה לשדה/ קרן ענבי

שניי קצוות, שני ציירים ותשוקה אחת ענקית לציור. שתי תערוכות יחיד: אדוארד מונק ודיוויד הוקני

ציורים מספרים סיפור לא פחות מחיים על הקצה שנשמעים לפעמים כאגדה או יותר כסיוט: אדוארד מונק Edvard Munch) 1863-1944) נולד בנורבגיה, אמו מתה כשהיה בן חמש ואחותו הגדולה מתה כשהיה בן 14, שתיהן ממחלת השחפת, ממנה סבלו גם שני אחיו. הוא היה מסוכסך עם עצמו וסביבתו וסבל מאלכוהוליזם, התמוטטות עצבים בגיל מאוחר ומערכות יחסים כושלות עם נשים שהובילו אותו להיות מיזנתרופ, מצב שהוא מתאר היטב בשש עשרה דיוקנאות עצמאיים כפי שקרא להם בשמם הכולל: 'בדיקות עצמיות' המוצגים בתערוכה 'בין השעון למיטה' במט ברויר (אחיו הקטן והמשובח של המטרופוליטן בשדרה החמישית).

מונק הושפע מאמנים אימפרסיוניסטים ופוסט אימפרסיוניסטים אך גיבש סגנון אקספרסיוניסטי אישי וייחודי. אמנים רבים מודרניים ועכשוויים ציטטו מיצירותיו ויצרו להן מחוות, ביניהם טרייסי אמין, פיטר דויג וג'ספר ג'ונס במחווה של סדרת ציורים לציור המרכזי בתערוכה הנוכחית 'בין השעון למיטה'.

Edvard Munch, The Sick Child, 1907 3_Edvard Munch, tHe Sick Child, 1907

סיפור חייו אינו מספר לנו את כל האמת אבל הציורים חושפים את שגרת חייו כאמן וכאדם (בסדר הזה) והופכים אותו לברור יותר. התערוכה מאירה באור חדש את יצירתו וחושפת לצד העבודות האייקוניות והמוכרות לעייפה את הדינמיות שבציוריו ואת היכולת המופלאה שלו לתאר את מצבו הסבוך בדרך כלל של האדם הבודד אל מול העולם. חרדה וניכור באים לידי ביטוי בשפה ציורית פיגורטיבית, מובנת לכל מתבונן ויחד עם זאת מסתורית, כזו שאינה מתמסרת בקלות.

Edvard Munch, Red Virginia Creeper, 1898-90 4_Edvard Munch, Red Virginia Creeper, 1898-90

בציוריו בולט הניגוד שבין התעוזה הצבעונית העזה שמאפיינת את זרם האקספרסיוניזם, משיכות המכחול הדינמיות שהתפתחו עם השנים, לעומת העליבות, הרוע, הדיכאון והמורבידיות שהוא היטיב לצייר ונראה שאף התענג עליהם.
הוא נהג לצייר את הציורים האייקונים של עצמו מספר פעמים בכמה גרסאות, כך גם את ה'צעקה', אותה צייר ארבע פעמים במצבים שונים ברגע שלפני או אחרי אקט הצעקה עצמו המופיע בגרסה המפורסמת ביותר. למעט ה'צעקה' המומנטום ברוב ציוריו נמצא תמיד במצב של המתנה, של הרגע שאחרי או הרגע שלפני הדרמה שעומדת להתרחש: לפני המוות, לפני הקבורה, רגע אחרי הירייה בידו, לפני או אחרי התלבשות/התפשטות המודל של האמן, לפני טריקת הדלת. תמיד בין לבין, כמו בדיוקן העצמי 'בין השעון למיטה', המוביל את התערוכה המציגה 43 מציוריו בפורמטים גדולים ולא שגרתיים לתקופתו.

Edvard Munch, Model by the Wicker Chair, 1919-21 5_Edvard Munch, Model by the Wicker Chair, 1919-21

מונק אהב גם לצלם והשתמש בצילום כאמצעי ביטוי ופחות כדי לשרת את ציוריו כמו אמנים אחרים בתקופתו. תערוכת צילומים שלו מוצגת בגלריה לאמנות בבית סקנדינביה בניו יורק. צילומים שצילם את עצמו בעירום, חצרות ריקות כמו חצר ביתה של אמו ופורטרטים של משפחה וחברים. הצילומים מרחיבים את ההבנה שלנו ובונים פרופיל שלם יותר של מונק ה'מוזר' והמסתורי, משחררים אותו מכבלי 'מיתוס האמן המיוסר'.

Edvard Munch, Self-Portrait, Between the Clock and the Bed, 1940-43 6_Edvard Munch, Self-Portrait, Between the Clock and the Bed, 1940-43

בציור המרכזי בתערוכה 'בין השעון למיטה' הוא ניצב במלוא הדרו אך נראה כלכוד ברווח הצר שבין מיטתו הריקה והשעון/ מאחוריו תלויים ציוריו. הוא מישיר אלינו את מבטו אך עיניו כשני כתמים חלולים, אזניו אדומות. העבודה על הציור ארכה כשלוש שנים והוא מתפקד כהרהור על עבודתו ומטאפורה למותו שהגיע שנה לאחר סיומו ב-1944. תוך כדי הוא עסק במקביל בסידורי העיזבון האמנותי שלו שכלל תרומה של למעלה מעשרם אלף עבודות על נייר לעיריית אוסלו. אירופה הקרה, החולה והמדממת ממלחמות נוכחת בציוריו, שגם כשהם מתארים מרחבים חיצוניים הם תמיד מפנים את מבטינו פנימה.

Edvard Munch, The Storm, 1893 7_Edvard Munch, The Storm, 1893

המבט פונה החוצה ברטרוספקטיבה של הצייר דיוויד הוקני (David Hockney נ.1937) המוצגת במטרופוליטן שבשדרה החמישית. הוקני הוא צייר בריטי שמתגורר ועובד בחמישים השנה האחרונות בקליפורניה ובאנגליה לסירוגין. בעבודותיו המפורסמות הוא מפנה את המבט אל המרחבים הגיאוגרפים והתרבותיים של אמריקה: השמש הקליפורנית, הווילות בלוס אנג'לס, הכבישים האינסופיים של אמריקה. לצד תיאור מעמדות חברתיים גבוהים בסביבתם הטבעית הוא עוסק בשאלה כיצד פועל המבט האנושי דרך ציור, קולאז'ים צילומיים, הדפסים וציורי אייפד. בסגנונו הריאליסטי והפיגורטיבי הוא מתאר פרספקטיבה של מספר נקודות מבט מה שמייצר תנועה וקלילות

David Hockney, A Bigger Splash, 1967 8_David Hockney, A Bigger Splash, 1967

David Hockney, American Collectors, 1968 9_David Hockney, American Collectors, 1968

הוקני התפרסם בציורי בריכות השחייה והחצרות בווילות של קליפורניה בשנות ה-60. לאחר מכן ציוריו עסקו ביחסים חברתיים, דרך תיאורי שגרה של מעמד בורגני ופניה לנושאים הומו ארוטיים.

David Hockney, The Room, Tarzana, 1967 10_David Hockney, The Room, Tarzana, 1967

בשנים האחרונות הוא מצייר נופים בשטחים הפתוחים של יורקשייר, מקום הולדתו. ציורי נופים גדולי ממדים אותם הוא מחלק לרוב לריבועים, במקביל לציוריו הדיגיטאליים ולעבודתו בסטודיו שלו בלוס אנג'לס. הוקני חוגג את החיים ואת יום הולדתו ה-80 ברטרוספקטיבה צבעונית שמשדרת אופטימיות ללא תקנה.

David Hockney, THe Road to Thwing, July 2006 11_David Hockney, THe Road to Thwing, July 2006

הוקני ומונק משרטטים ציר דמיוני ביניהם, בין שתי יבשות, בין קור וחום, בין פנים לחוץ, בין תהומות הנפש לבין השפע שלעולם יש להציע. שניי קצוות, שני ציירים ותשוקה אחת ענקית לציור.

David Hockney, Pacific Highway and Santa Monica, 1990 12_David Hockney, Pacific Highway and Santa Monica, 1990

צילומים: קרן ענבי
דיוויד הוקני, 'דיוויד הוקני', עד ה- 25 בפברואר, 2018, מוזיאון המטרופוליטן, השדרה החמישית, ניו יורק
אדוארד מונק, 'בין השעון למיטה', עד ה- 4 בפברואר, 2018, המט ברויר, ניו יורק

בין השעון למיטה, בין הבריכה לשדה/ קרן ענבי

מאת: קרן ענבי