זמן קריאה : 2:12 דקות
השבוע בעולם האמנות / דבי לוזיה 22/6/16
והפעם: כתבתנו הלכה על המים, במיצב החדש של האמן כריסטו באגם ד'איסאו
והפעם: כתבתנו הלכה על המים, במיצב החדש של האמן כריסטו באגם ד'איסאו
מהרגע שקראתי על המיצב החדש של כריסטו, ידעתי שאהיה חייבת להיות שם. האמן הקונספטואלי ממוצא בולגרי, ידוע כמי שעוטף דברים כמו איים, מבנים, עצים ואפילו גשרים. הוא גם יזם את פרויקט השערים בסנטרל פארק - שאותו התמזל מזלי לחוות ולחוש התעלות רוחנית ממש. אז היה ברור שאעשה הכל כדי להגיע לאגם ד׳איסאו בצפון איטליה כדי להשתתף במיצב החדש שלו.
שורות אלה נכתבו משם, יום לפני הפתיחה הרשמית של הרציפים הצפים. יש התרגשות רבה לקראת פתיחת המיצב. העיירה הקטנה סולזאנו מוצפת אנשי הפקה לבושים בגדים שחורים ועליהם הלוגו של הפרויקט הם אחראים על ההקמה שמאורגנת כמו מבצע צבאי, עם דגש על הפרטים הקטנים ביותר. הסמטאות הציוריות באיזור המים מצופים בד בצבע זעפרן והיום סיימו לצפות את הסימטאות באי מונטה איזולה, השוכן באמצע האגם. האי בתמונה שצילמתי כאן למטה הוא אי נוסף, אי פרטי קטנטן, שאליו אין גישה בכלל .
שורות אלה נכתבו משם, יום לפני הפתיחה הרשמית של הרציפים הצפים. יש התרגשות רבה לקראת פתיחת המיצב. העיירה הקטנה סולזאנו מוצפת אנשי הפקה לבושים בגדים שחורים ועליהם הלוגו של הפרויקט הם אחראים על ההקמה שמאורגנת כמו מבצע צבאי, עם דגש על הפרטים הקטנים ביותר. הסמטאות הציוריות באיזור המים מצופים בד בצבע זעפרן והיום סיימו לצפות את הסימטאות באי מונטה איזולה, השוכן באמצע האגם. האי בתמונה שצילמתי כאן למטה הוא אי נוסף, אי פרטי קטנטן, שאליו אין גישה בכלל .
הרציפים הצפים
המיצב מורכב מ-200 אלף קוביות של פוליאתילן דחוס שצפות ביחד על אגם איסאו, ויוצרות רציף שאורכו 3 ק״מ ורוחבו 16 מטר. הרציף מצופה 70,000 מ״ר של בד צהוב מבריק, שיוצר במיוחד עבור פרויקט זה. 1.5 ק״מ נוספים של הרציף עוברים דרך העיירות סולזאנו ופסקיארה שעל גדות האגם והאי מונטה איזולה, היושב בתוכו. עלות הפרויקט, שיימשך 16 יום בלבד: 17 מיליון דולר. בסופו, כל החומרים: המצופים והבד - ימוחזרו.
חצי מיליון איש צפויים ללכת על המים בלאגו ד׳איסאו בשבועיים הקרובים. במיוחד מרגש הדבר עבור 2,000 תושבי האי מונטה איזולה, שלראשונה יוכלו להגיע לסולזאנו ברגל.
חפש את האשה
מאז תחילת דרכו, עבד כריסטו בשיתוף פעולה מלא עם שותפתו לחיים ז׳אן קלוד. האשה בעלת הרעמה האדומה היתה הרוח החיה מאחורי האמן. היא עסקה ביחסי הציבור ובמכירת העבודות שמימנו את הפרויקטים של כריסטו כי זאת מעניין לדעת: כריסטו מעולם לא קיבל תרומות או מימון חיצוני. את כל עבודות הענק שלו מימן אך ורק באמצעות מכירה מוקדמת של עבודותיו, בעיקר של רישומים וציורי הכנה לפרויקטים השונים.
פרויקט השערים בסנטרל פארק היה האחרון שעשו יחד. בנובמבר 2009 מתה ז׳אן קלוד וזה המיצב הראשון שהוא מקים מאז, ועדיין היא רשומה כשותפה לו.
כריסטו גם מקדיש לה את הפרויקט, וגם רעיון הרציפים הצפים היה משותף לשניהם לפני שנים רבות. במקור הוא תוכנן להתבצע בארגנטינה אך בני הזוג לא קיבלו את ההיתר לבצעו שם, וגם לא בטוקיו. כך הוא נגנז עד עכשיו.
המיצב מורכב מ-200 אלף קוביות של פוליאתילן דחוס שצפות ביחד על אגם איסאו, ויוצרות רציף שאורכו 3 ק״מ ורוחבו 16 מטר. הרציף מצופה 70,000 מ״ר של בד צהוב מבריק, שיוצר במיוחד עבור פרויקט זה. 1.5 ק״מ נוספים של הרציף עוברים דרך העיירות סולזאנו ופסקיארה שעל גדות האגם והאי מונטה איזולה, היושב בתוכו. עלות הפרויקט, שיימשך 16 יום בלבד: 17 מיליון דולר. בסופו, כל החומרים: המצופים והבד - ימוחזרו.
חצי מיליון איש צפויים ללכת על המים בלאגו ד׳איסאו בשבועיים הקרובים. במיוחד מרגש הדבר עבור 2,000 תושבי האי מונטה איזולה, שלראשונה יוכלו להגיע לסולזאנו ברגל.
חפש את האשה
מאז תחילת דרכו, עבד כריסטו בשיתוף פעולה מלא עם שותפתו לחיים ז׳אן קלוד. האשה בעלת הרעמה האדומה היתה הרוח החיה מאחורי האמן. היא עסקה ביחסי הציבור ובמכירת העבודות שמימנו את הפרויקטים של כריסטו כי זאת מעניין לדעת: כריסטו מעולם לא קיבל תרומות או מימון חיצוני. את כל עבודות הענק שלו מימן אך ורק באמצעות מכירה מוקדמת של עבודותיו, בעיקר של רישומים וציורי הכנה לפרויקטים השונים.
פרויקט השערים בסנטרל פארק היה האחרון שעשו יחד. בנובמבר 2009 מתה ז׳אן קלוד וזה המיצב הראשון שהוא מקים מאז, ועדיין היא רשומה כשותפה לו.
כריסטו גם מקדיש לה את הפרויקט, וגם רעיון הרציפים הצפים היה משותף לשניהם לפני שנים רבות. במקור הוא תוכנן להתבצע בארגנטינה אך בני הזוג לא קיבלו את ההיתר לבצעו שם, וגם לא בטוקיו. כך הוא נגנז עד עכשיו.
הדבר האמיתי
כריסטו, בן ה-'80 מעיד על עצמו שהוא לא מבין כלום במחשבים. הוא אוהב אנשים, מקומות וחוויות. לכן הוא יוצר אמנות שמחייבת אינטראקציה פיזית. רוב הפרויקטים של כריסטו עוסקים בחיבור בין הטבע לבין מעורבות אנושית. ממד הזמן הוא חלק בלתי נפרד מהאמנות של כריסטו. המיצבים שלו הם זמניים וכל שנותר מהם הם צילומים. הקונספט הזמני הזה מתחבר למידברן, שם הייתי לפני שבוע, כשבתום האירוע, מיצבי האמנות מועלים באש. יש משהו מעורר כבוד בהשקעה המרובה ליצירת חוויה כה זמנית.
כריסטו, בן ה-'80 מעיד על עצמו שהוא לא מבין כלום במחשבים. הוא אוהב אנשים, מקומות וחוויות. לכן הוא יוצר אמנות שמחייבת אינטראקציה פיזית. רוב הפרויקטים של כריסטו עוסקים בחיבור בין הטבע לבין מעורבות אנושית. ממד הזמן הוא חלק בלתי נפרד מהאמנות של כריסטו. המיצבים שלו הם זמניים וכל שנותר מהם הם צילומים. הקונספט הזמני הזה מתחבר למידברן, שם הייתי לפני שבוע, כשבתום האירוע, מיצבי האמנות מועלים באש. יש משהו מעורר כבוד בהשקעה המרובה ליצירת חוויה כה זמנית.
בתצלומים: המיצב של כריסטו ושלבי הבנייה שלו
דבי לוזיה, דור שני בגלריה שטרן, היא גם חוקרת תרבות ומחברת הספר "מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך", המנתח את עולם האמנות העכשווי. טקסט זה לקוח מתוך מדור שבועי שנשלח במייל בכל יום שישי לאלפי מנויים. להצטרפות לרשימת הדיוור לחץ כאן.
דבי לוזיה, דור שני בגלריה שטרן, היא גם חוקרת תרבות ומחברת הספר "מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך", המנתח את עולם האמנות העכשווי. טקסט זה לקוח מתוך מדור שבועי שנשלח במייל בכל יום שישי לאלפי מנויים. להצטרפות לרשימת הדיוור לחץ כאן.