זמן קריאה : 4:39 דקות
כספות פתוחות / גלעד מלצר
בנקים, מוסדות פיננסיים, תאגידים, חברות פרטיות וציבוריות, הם פטרוני האמנות ובעלי האוספים הגדולים ביותר מזה 700 שנה. אחרי שבמשך כאלף חמש מאות שנה אמנות במערב יוצרה בעיקר עבור, בחסות, ולטעמם של השליטים והממסד הדתי, השילוב של עוצמה כלכלית, ירידה בריכוזיות השלטון הפוליטי, והתרופפות האחיזה הטוטלית של הדת בחיי היומיום של יותר ויותר נתינים ואחר כך אזרחים, הביא להשפעה הולכת וגוברת של הכח העולה – הקפיטל ואלו שמחזיקים בו – על שדות התרבות והאמנות.
בנקים, מוסדות פיננסיים, תאגידים, חברות פרטיות וציבוריות, הם פטרוני האמנות ובעלי האוספים הגדולים ביותר מזה 700 שנה. אחרי שבמשך כאלף חמש מאות שנה אמנות במערב יוצרה בעיקר עבור, בחסות, ולטעמם של השליטים והממסד הדתי, השילוב של עוצמה כלכלית, ירידה בריכוזיות השלטון הפוליטי, והתרופפות האחיזה הטוטלית של הדת בחיי היומיום של יותר ויותר נתינים ואחר כך אזרחים, הביא להשפעה הולכת וגוברת של הכח העולה – הקפיטל ואלו שמחזיקים בו – על שדות התרבות והאמנות.
המוזיאון הייחודי של תאגיד בורוסן
כשעבודת אמנות נרכשת, היא לרוב נעלמת לעד מעין הציבור. למותר לציין שאת היצירות המז'וריות רוכשים בעלי האמצעים, כלומר, בנקים, מוסדות פיננסיים ויורשים של הון שנבנה במוסדות אלו. מדי פעם צץ ציור זה או אחר בתערוכה במוזיאון, ומיד חוזר לחשכת כספות האמנות של הבנק, פסל נשלף לבקשת אוצרת מסויימת, לפני שיחזור לקומת ההנהלה של חברת הביטוח.
ולכן היה מרגש בביקור האחרון שלי באיסטנבול לראות את המוזיאון הייחודי שפתח תאגיד בורוסן (Borusan) בבנין ההנהלה שלו. בורוסן הוא תאגיד גג של כעשרים חברות בעיקר בתחומי הפלדה, מתכות, יבוא והפצה של מכוניות וציוד מכני כבד, שילוח ואכסנה, וכמובן נדל"ן ופיננסים, עם מפעלים והשקעות בטורקיה ובעוד 13 מדינות. ההכנסה השנתית שלו קרובה לחמישה מליארד דולר, וחלק מהרווחים שלו מושקעים בפרויקטי תרבות (למשל תזמורת פילהרמונית בורוסן), חינוך, בעיקר באזורי הספר של המדינה הגדולה, ובעשור האחרון, מיזמים בתחומי הכלכלה הירוקה – אנרגיה, מים, פסולת, וייצור ירוק.
ולכן היה מרגש בביקור האחרון שלי באיסטנבול לראות את המוזיאון הייחודי שפתח תאגיד בורוסן (Borusan) בבנין ההנהלה שלו. בורוסן הוא תאגיד גג של כעשרים חברות בעיקר בתחומי הפלדה, מתכות, יבוא והפצה של מכוניות וציוד מכני כבד, שילוח ואכסנה, וכמובן נדל"ן ופיננסים, עם מפעלים והשקעות בטורקיה ובעוד 13 מדינות. ההכנסה השנתית שלו קרובה לחמישה מליארד דולר, וחלק מהרווחים שלו מושקעים בפרויקטי תרבות (למשל תזמורת פילהרמונית בורוסן), חינוך, בעיקר באזורי הספר של המדינה הגדולה, ובעשור האחרון, מיזמים בתחומי הכלכלה הירוקה – אנרגיה, מים, פסולת, וייצור ירוק.
מתוך התערוכה של האמן הקוריאני Boomoon
הבניין בו שוכנים משרדי ההנהלה נמצא בקצה הרחוק, הלא מתוייר של הצד האירופאי של איסטנבול, בשכונת סארייר, שאחרי אזור היוקרה בבק, ממש בסמוך לטירה והביצורים ההיסטוריים של רומלי היסארי - המבצר שנבנה במאה ה-15. קשה להחמיץ את הבניין החום-אדום שמזדקר על קו החוף, ממש בסמוך לגשר השלישי על הבוספורוס, גשר פטיח סולטאן מחמד. הבניה החלה בשנת 1911, אך תחילתה של מלחמת העולם הראשונה עיכבה את השלמתו, ושתי הקומות העליונות נותרו נטושות שנים רבות, מה שהקנה לו את הכינוי "בית הרוחות". האדריכל האקאן קיראן הוזמן בשנת 2000 לתכנן את השלמת ועדכון המבנה, ובשנת 2011 החליטה הנהלת בורוסן לפתוח את הבנין כמוזיאון, Borusan Contemporary, שבו יוצג גם האוסף ההולך וגדל וגם תערוכות מתחלפות.
כך שלמעשה, בימים שבת וראשון בלבד, הציבור מוזמן בעלות סימלית של כ-2 דולר, לסייר בכל משרדי ההנהלה, בחדרי הישיבות, בקומות המסחר ובשני חצאי קומות שהוסבו לגלריה.
ואיזה ביקור זה היה.
ראשית, עיצוב הפנים של הבניין, מדוייק לפרטי פרטים. הריהוט בכל החללים, האביזרים מהאהילים ועד פחי האשפה והוילונות, ניצול גרם המדרגות לעבודת תאורה של מרינה זורקו, וכמובן ניצול מיטבי של החלונות והנוף המדהים שנשקף מהם על הגשר, המיצרים, המים, והגדה שממול.
כך שלמעשה, בימים שבת וראשון בלבד, הציבור מוזמן בעלות סימלית של כ-2 דולר, לסייר בכל משרדי ההנהלה, בחדרי הישיבות, בקומות המסחר ובשני חצאי קומות שהוסבו לגלריה.
ואיזה ביקור זה היה.
ראשית, עיצוב הפנים של הבניין, מדוייק לפרטי פרטים. הריהוט בכל החללים, האביזרים מהאהילים ועד פחי האשפה והוילונות, ניצול גרם המדרגות לעבודת תאורה של מרינה זורקו, וכמובן ניצול מיטבי של החלונות והנוף המדהים שנשקף מהם על הגשר, המיצרים, המים, והגדה שממול.
No guts no Glory, 2017. בן רובין.
אוסף בורוסן שהחל בשנות ה-90׳ בהתמקדות באמנות טורקית עכשווית (דאז), התפתח בעשורים האחרונים לאוסף בין לאומי של למעלה מ-700 יצירות, עם פוקוס על מדיה חדשה, צילום, וידיאו, פיסול ומיצבים, ועבודות שמוזמנות ספציפית לחללים שבבנין ובמרפסות והחצרות שמקיפות אותו. התצוגה מוחלפת פעמיים-שלוש בשנה וכך הציבור המקומי, ותיירים כמוני, נחשפים למה שברוב המקרים נשאר סמוי מן העין, ובסביבה ייחודית.
בנוסף לתצוגה המתחלפת של מבחר מן האוסף אותו אוצרת קתלין פורד (Forde), מזמין המוזיאון אוצרים מן החוץ להציג תערוכות נושא זמניות. עיון ברשימת תערוכות העבר מראה שלרבות מהן יש זיקה ברורה לטורקיה ולאיסטנבול, להיסטוריה, גיאוגרפיה, אסתטיקה הייחודים של המדינה והעיר שמהוות צומת חשוב בין מזרח למערב, ובין הנצרות לאסלאם. מסחר, אקולוגיה, מדיה ויחסים בין תרבותיות גם הם נושאים שנבחנו בתערוכות קודמות.
בנוסף לתצוגה המתחלפת של מבחר מן האוסף אותו אוצרת קתלין פורד (Forde), מזמין המוזיאון אוצרים מן החוץ להציג תערוכות נושא זמניות. עיון ברשימת תערוכות העבר מראה שלרבות מהן יש זיקה ברורה לטורקיה ולאיסטנבול, להיסטוריה, גיאוגרפיה, אסתטיקה הייחודים של המדינה והעיר שמהוות צומת חשוב בין מזרח למערב, ובין הנצרות לאסלאם. מסחר, אקולוגיה, מדיה ויחסים בין תרבותיות גם הם נושאים שנבחנו בתערוכות קודמות.
משרדי תאגיד בורוסן
את התערוכה הזמנית שראיתי (ומוצגת עד סוף אוגוסט) אצר החוקר, מבקר והאוצר הטורקי נסמי סונמז (Sonmez) שחי בדיסלדורף, גרמניה. הבוספורוס על ידי בומון היא תערוכת יחיד לאמן הקוראיני Boomoon, מחשובי הצלמים העכשוויים, שעובד עם המתח שבין הקונקרטי למופשט, הפעם עם מי הבוספורוס, פני המים ומה שמתחתם. התוצאה הענקית מהדהדת (כן, במקרה הזה) את הנוף הנשקף מחלונות הבנין, אך באופן שמחלץ ממנו צבעוניות מונוכרומטית מהפנטת, וצורות אמורפיות וגיאומטריות שהעין אינה רואה.
המבחר הנוכחי מהאוסף, Overture (פתיחה), שאצרה פורד, מתמקדת בהקשרים שבין מדיה, גיאוגרפיה, צורניות, ואסתטיקה. בהצבה הקינטית-רובוטית, ריבונות, של האמנית האוסטרית קתרין סטומרייך (Stumreich) אקדחי לייזר על חצובות "יורים" קרניים על בד-דגל שמתנופף על רובוט נוסע. גם הסמלים העתיקים של ריבונות-שלטון-עצמאות הפכו אוטומטיים וגם הם תחת פיקוח ומתקפה מתמדת של מכונות.
המבחר הנוכחי מהאוסף, Overture (פתיחה), שאצרה פורד, מתמקדת בהקשרים שבין מדיה, גיאוגרפיה, צורניות, ואסתטיקה. בהצבה הקינטית-רובוטית, ריבונות, של האמנית האוסטרית קתרין סטומרייך (Stumreich) אקדחי לייזר על חצובות "יורים" קרניים על בד-דגל שמתנופף על רובוט נוסע. גם הסמלים העתיקים של ריבונות-שלטון-עצמאות הפכו אוטומטיים וגם הם תחת פיקוח ומתקפה מתמדת של מכונות.
קתרין סטומרייך, ריבונות
האמן האמריקאי ג'פרי בלונדס (Blondes) מציג את התגלות: ארבעה ימים שצולם בכפר טלזר שבאנטליה. בלונדס צילום בוידיאו-מבוסס-תזמון, בכל עונה יום אחד, לפי אורך היום האופייני לעונה. התוצאה על ארבעת המסכים באחד המסדרונות, היא שיר חזותי של סוג המקומות והאזורים שהסחורות, האנשים, המסורות שמיוצרים בהם במשך מאות שנים, העשירו את קונסטנטינופול-איסטנבול, והם קרובים לסופם.
בורוסן אינו התאגיד היחיד בטורקיה שמציג את האוסף שלו, ותומך באופן קבוע ופעיל בתרבות ואמנויות. במעלה רחוב איסטיקלל הבנק AKBANK מציג בקומת הקרקע של התאגיד את סדר היום של האדם החדש, מיצבי וידיאו שעוסקים במבנה הגלובלי, הגירה, ושינוי.
בורוסן אינו התאגיד היחיד בטורקיה שמציג את האוסף שלו, ותומך באופן קבוע ופעיל בתרבות ואמנויות. במעלה רחוב איסטיקלל הבנק AKBANK מציג בקומת הקרקע של התאגיד את סדר היום של האדם החדש, מיצבי וידיאו שעוסקים במבנה הגלובלי, הגירה, ושינוי.
דומיניק האריס, רפרוף, 2011
מרכז האמנות-תרבות המפורסם ביותר הוא SALT, למעשה שני מרכזי תרבות יפהפיים שהקים ומתחזק בנק גרנטי, השני בגודלו במדינה (ושכמה ממייסדיו יהודים). עד הקיץ מוצגת שם תערוכה של מיהרי (Mihri – 1885-1954) שנחשבת לאישה-ציירת הראשונה בטורקיה, ושדחפה להקמת האקדמיה לאמנות לנשים כבר ב-1914. בכללי, איסטנבול מלאה עכשיו בתערוכות שממוקדות בנשים ובעשייה נשית ועל כך בפעם הבאה.
התמיכה, הצגה קבועה של אוספים, ייזום והפקה של תערוכות, אירועי תרבות, ותחזוקה ברמה גבוה של מוסדות אינם מותרות. זה כתוב במוטו של בנק גרנטי, "להחזיר לקהילה, לעודד יזמות, ליצור".
הלוואי אצלנו.
התמיכה, הצגה קבועה של אוספים, ייזום והפקה של תערוכות, אירועי תרבות, ותחזוקה ברמה גבוה של מוסדות אינם מותרות. זה כתוב במוטו של בנק גרנטי, "להחזיר לקהילה, לעודד יזמות, ליצור".
הלוואי אצלנו.