זמן קריאה : 2:26 דקות
לתרגל אמנות על פי יואב אפרתי / גלעד מלצר
ללימודי אמנות מעשיים יש הילה של מסתורין. אין בהם פרוטוקול מובהק, כמו, לדוגמה, ברפואה, משפטים, מדעי הרוח. גופי ידע, יכולות מחקר, קודים של כתיבה. אין את התרגול הסיזיפי של רקדנים, מוזיקאים, לשמירה על כושר, לחידוד היכולות הפיזיות, להגמשת הגוף – אצבעות, מערכת הנשימה, שרירים, יציבה.
אחרי שלומדים על צבעים, אחרי שלומדים על חומרים, אחרי שלומדים על עבודה במעבדה, עדשות, טכניקות צילום ועריכה, אי אפשר לומר שאנחנו מוכנים. אפשר במקרה הטוב לומר שאנחנו יודעים משהו על הצד הטכני והחומרי של ציור או פיסול או צילום, אבל בין זה לבין עשיית אמנות, בטח ובטח אמנות טובה, המרחק עצום.
ללימודי אמנות מעשיים יש הילה של מסתורין. אין בהם פרוטוקול מובהק, כמו, לדוגמה, ברפואה, משפטים, מדעי הרוח. גופי ידע, יכולות מחקר, קודים של כתיבה. אין את התרגול הסיזיפי של רקדנים, מוזיקאים, לשמירה על כושר, לחידוד היכולות הפיזיות, להגמשת הגוף – אצבעות, מערכת הנשימה, שרירים, יציבה.
אחרי שלומדים על צבעים, אחרי שלומדים על חומרים, אחרי שלומדים על עבודה במעבדה, עדשות, טכניקות צילום ועריכה, אי אפשר לומר שאנחנו מוכנים. אפשר במקרה הטוב לומר שאנחנו יודעים משהו על הצד הטכני והחומרי של ציור או פיסול או צילום, אבל בין זה לבין עשיית אמנות, בטח ובטח אמנות טובה, המרחק עצום.
אז איך בכל זאת מלמדים מישהי להיות אמנית? למעשה השאלה היא איך מלמדים לחשוב, להרגיש ולהגיב למחשבות ולרגשות כמו אמנית. איך לתרגם את החשיבה והרגש לאמנות שמתרוממת מעל הידע הטכני על ערבוב צבעים, הדפסת תצלום שחור לבן, פיסול באבן.
השיעורים המעשיים במרבית המוסדות להכשרת תלמידים נשענים על הכריזמה וההילה של המורה המפורסם, של האמנית הידועה. אבל למרות שרבים מהמורים הם לא רק קולגות, אלא גם חברים, הידע אודות מה ואיך מלמדים בשעורים שלהם נשאר אפוף מסתורין. רישום מודל, בכיתה, בנוף, טבע דומם, אבל איך מתקדמים משבוע לשבוע? איך מגרים את הדמיון? את המחשבה? איך מאמנים לא רק את העין-יד אלא גם את התאים האפורים?
כל מורה לבדו, עם התרגילים, מתודות, קצב ההתקדמות והגישה שלו. כל מורה עם המסורת ממנה באה, ועם הגישה ש"עובדת בשבילה".
השיעורים המעשיים במרבית המוסדות להכשרת תלמידים נשענים על הכריזמה וההילה של המורה המפורסם, של האמנית הידועה. אבל למרות שרבים מהמורים הם לא רק קולגות, אלא גם חברים, הידע אודות מה ואיך מלמדים בשעורים שלהם נשאר אפוף מסתורין. רישום מודל, בכיתה, בנוף, טבע דומם, אבל איך מתקדמים משבוע לשבוע? איך מגרים את הדמיון? את המחשבה? איך מאמנים לא רק את העין-יד אלא גם את התאים האפורים?
כל מורה לבדו, עם התרגילים, מתודות, קצב ההתקדמות והגישה שלו. כל מורה עם המסורת ממנה באה, ועם הגישה ש"עובדת בשבילה".
ולכן הספר הצנוע, היפהפה, שכתב האמן-מורה יואב אפרתי, "תרגילים באמנות", מעבר להיותו חלוצי, בטח ובטח בעברית, הוא קודם כל אקט נדיב ביותר. אפרתי שמלמד קרוב לשני עשורים קיבץ בספרון חמישים תרגילים, כשבכולם הדגש הוא על שחרור החשיבה, הדמיון, הרגש. "היות ומטרת הספר היא לשכלל את ההבעה האמנותית האישית של כל אחד, השתדלתי לקבץ בתוכו תרגילים מגוונים, אשר באמצעותם ניתן להעלות נושאים ולחדד שאלות אמנותיות שונות המופיעות בתהליך היצירה, באובייקט האמנותי וסביבו", הוא כותב. ואכן, כל תרגיל מציג סיטואציה-זוטא, מהלך או כלל, ובדרך כלל מציב סדרה של שאלות שנובעות מהתהליך או מהשלמתו. כך שהתרגיל הינו גם פיתוח מיומנות וגם פתח לשיחה, לשיח. כפי שאפרתי מדגיש, מלבד האפשרות להמיר את התרגילים מציור או רישום לפיסול או וידיאו או כל מבע אמנותי אחר, "לא נותר לי אלא לקוות שכל אחד ימצא את התרגיל, או הטריגר המתאים לו, להמשך פיתוח פעילותו בסביבה המאפשרת תהליכים מעין אלו".
**
שנת הלימודים הסתיימה גם באקדמיות ובבתי הספר לאמנות ברחבי הארץ, ומיד תפתחנה תערוכות הגמר של עוד מחזור, וכשתערוכות ינעלו, והעבודות יוחזרו לבית, למחסן של ההורים, לסטודיו, יתחילו החיים של רבים כאמן צעיר, כאמנית צעירה.
המקצוע קובע את השגרה. גם לעורך הדין. לחוקר במעבדה, להיסטוריון. רקדן קם בבוקר, מתאמן, מתרגל את הגוף, שומר על כושר, ובתקופות מסויימות עובד לקראת מופע ספציפי. כך גם המוזיקאי. לבד או בהרכב. עיתונאי יוצא בעקבות סיפור, מראיין, חוזר לכתוב, לשכתב, לערוך.
ואמנית, מה היא עושה בבוקר? כשנגמרו הלימודים, המטלות, תערוכות סוף שנה, כיצד היא מחדדת את היכולות, "שומרת על כושר"? התרגילים שפיתח וריכז אפרתי מקסימים בפשטותם ובאפשרויות שהם פותחים לכל אמנית צעירה לאמן, לתרגל, לפתח את עצמה. הנה אחד לקיץ, לפני או אחרי הים:
המקצוע קובע את השגרה. גם לעורך הדין. לחוקר במעבדה, להיסטוריון. רקדן קם בבוקר, מתאמן, מתרגל את הגוף, שומר על כושר, ובתקופות מסויימות עובד לקראת מופע ספציפי. כך גם המוזיקאי. לבד או בהרכב. עיתונאי יוצא בעקבות סיפור, מראיין, חוזר לכתוב, לשכתב, לערוך.
ואמנית, מה היא עושה בבוקר? כשנגמרו הלימודים, המטלות, תערוכות סוף שנה, כיצד היא מחדדת את היכולות, "שומרת על כושר"? התרגילים שפיתח וריכז אפרתי מקסימים בפשטותם ובאפשרויות שהם פותחים לכל אמנית צעירה לאמן, לתרגל, לפתח את עצמה. הנה אחד לקיץ, לפני או אחרי הים:
חופשה
התרגיל מיועד לכאלה שכבר מתעסקים באמנות, ומדובר בתרגיל שבו אנו יוצאים לחופשה מאמנות, מעשייתה ומחשבתה, והשאלה היא: מה עושים כשלא עושים וחושבים אמנות? או איזה אמנות נוצרת כשלא נאחזים באמנות?
חופשה מעולה לפרחי האמנות, למורים, ולכל אלה שעבורם האמנות נעשית.
*כל הדימויים מתוך ספר האמן של יואב אפרתי
התרגיל מיועד לכאלה שכבר מתעסקים באמנות, ומדובר בתרגיל שבו אנו יוצאים לחופשה מאמנות, מעשייתה ומחשבתה, והשאלה היא: מה עושים כשלא עושים וחושבים אמנות? או איזה אמנות נוצרת כשלא נאחזים באמנות?
חופשה מעולה לפרחי האמנות, למורים, ולכל אלה שעבורם האמנות נעשית.
*כל הדימויים מתוך ספר האמן של יואב אפרתי