זמן קריאה : 1:20 דקות
מהנעשה בשטח / דנה גילרמן
על יוזמה ברוכה של השרה מירי רגב ועל הבאזז סביב תערוכתה של לואיז בורז׳ואה
על יוזמה ברוכה של השרה מירי רגב ועל הבאזז סביב תערוכתה של לואיז בורז׳ואה
מוזיאונים חדשים לתולדות היצירה המקומית
איזה רעיון מהמם הגתה השרה מירי רגב: הקמת 20 מוזיאונים חדשים בעיירות פיתוח ברחבי הארץ, בהן קרית שמונה, מעלות, אופקים ודימונה. משרד התרבות אף מקציב לפרויקט שישה מליון שקלים בשנה למשך עשור. ממש מרגש. ועכשיו המלצה קטנה אך משמעותית למועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שאחראית על הפרויקט. יש לנו מספיק מורשות היסטוריות ומורשות קרב אבל אין לנו מספיק מוזיאונים שמנציחים את היצירה המקומית, את ההיסטוריה שלה, היחסים שלה עם המקום ועם העולם, הקשרים וההקשרים שנוצרו בין היוצרים השונים, וחסר לנו – כלומר לשדה האמנות – כסף כדי לייצר את הארכיון הזה. את המוזיאונים האלו יש להפקיד בידי יוצרים ויוצרות שיכולים לחקור ולהנציח את התרבות המקומית, להפיח בה חיים, להפוך אותה למאגר של ידע וחינוך וכך לתרום לתושבי הפריפריה.
איזה רעיון מהמם הגתה השרה מירי רגב: הקמת 20 מוזיאונים חדשים בעיירות פיתוח ברחבי הארץ, בהן קרית שמונה, מעלות, אופקים ודימונה. משרד התרבות אף מקציב לפרויקט שישה מליון שקלים בשנה למשך עשור. ממש מרגש. ועכשיו המלצה קטנה אך משמעותית למועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שאחראית על הפרויקט. יש לנו מספיק מורשות היסטוריות ומורשות קרב אבל אין לנו מספיק מוזיאונים שמנציחים את היצירה המקומית, את ההיסטוריה שלה, היחסים שלה עם המקום ועם העולם, הקשרים וההקשרים שנוצרו בין היוצרים השונים, וחסר לנו – כלומר לשדה האמנות – כסף כדי לייצר את הארכיון הזה. את המוזיאונים האלו יש להפקיד בידי יוצרים ויוצרות שיכולים לחקור ולהנציח את התרבות המקומית, להפיח בה חיים, להפוך אותה למאגר של ידע וחינוך וכך לתרום לתושבי הפריפריה.
הדמיה של מוזיאון הפסיפס בלוד. אפשר להתחיל בו
הבאזז סביב לואיז בורז׳ואה
אתם שומעים את הבאזז הזה שמתחיל להיווצר סביב תערוכתה הנפלאה של לואיז בורז׳ואה במוזיאון תל אביב (אוצרים סוזן לנדאו וג׳רי גורובוי)? אני כן, ולא רק מהסביבה הקרובה. למשל, הספרית שלי, ציירת שמתייחסת לצביעת השיער שלי כמו לעבודה על בד קנווס, כבר סיפרה שהלכה עם חברות לראות את התערוכה, ותלך שוב, ״כי לא מספיק לראות פעם אחת״. אמא שלי קבעה עם חברות לראות את התערוכה וחזרה מרוגשת וכואבת, ״כמה שנים היא חיה?״ שאלה אותי. עניתי: 99. ״אז היא סבלה הרבה זמן״, אמרה. כן. מועקה וצמרמורת. העיר כולה מוצפת בפוסטרים הנהדרים שעיצבה מיכל סהר לקידום התערוכה ויש אפשרות שגם הם תורמים לאותו באזז. אבל כשמשהו הוא טוב, והתערוכה הזו היא אחת הטובות שנראו פה בשנים האחרונות אם לא ה.., אז אנשים הולכים לראות, ויש מצב שהיא אפילו תהפוך לשוברת קופות, והשליחות נעשתה: להכיר לקהל הישראלי הרחב – שרובו לא ממש ידע מי זו בורז׳ואה - את אחת היוצרות הטובות ביותר שחיו במאה העשרים והעשרים ואחת.
אתם שומעים את הבאזז הזה שמתחיל להיווצר סביב תערוכתה הנפלאה של לואיז בורז׳ואה במוזיאון תל אביב (אוצרים סוזן לנדאו וג׳רי גורובוי)? אני כן, ולא רק מהסביבה הקרובה. למשל, הספרית שלי, ציירת שמתייחסת לצביעת השיער שלי כמו לעבודה על בד קנווס, כבר סיפרה שהלכה עם חברות לראות את התערוכה, ותלך שוב, ״כי לא מספיק לראות פעם אחת״. אמא שלי קבעה עם חברות לראות את התערוכה וחזרה מרוגשת וכואבת, ״כמה שנים היא חיה?״ שאלה אותי. עניתי: 99. ״אז היא סבלה הרבה זמן״, אמרה. כן. מועקה וצמרמורת. העיר כולה מוצפת בפוסטרים הנהדרים שעיצבה מיכל סהר לקידום התערוכה ויש אפשרות שגם הם תורמים לאותו באזז. אבל כשמשהו הוא טוב, והתערוכה הזו היא אחת הטובות שנראו פה בשנים האחרונות אם לא ה.., אז אנשים הולכים לראות, ויש מצב שהיא אפילו תהפוך לשוברת קופות, והשליחות נעשתה: להכיר לקהל הישראלי הרחב – שרובו לא ממש ידע מי זו בורז׳ואה - את אחת היוצרות הטובות ביותר שחיו במאה העשרים והעשרים ואחת.
לואיז בורז'ואה בסטודיו שלה בשנת 1974. צילום: מארק סטדוקאטי. The Easton Foundation ©
