זמן קריאה : 2:48 דקות
מורן שוב היא אוצרת ההקמה של בית לעברית, ראשון לציון - מרכז לעברית כשפה וכתרבות
מבוך וחוט
מילים: סיפר לי פעם אדריכל שאת ברז הכיבוי של מבנה ציבורי מתקינים ליד פתח המבנה – כך שבעת שריפה, אם חס וחלילה תפרוץ, כשייכנסו הכבאים עם צינור הכיבוי אל תוך תופת האש - הם גם ידעו בעקבות הצינור למצוא את הדרך הבטוחה בחזרה החוצה. זהו העיקרון של 'חוט אריאדנה' מן המיתולוגיה היוונית. על-פי המיתולוגיה, ביקש תזאוס, בן אגאוס מלך אתונה, להציל את האתונאים מאימת המינוטאור (מִפלץ טורף בעל גוף אדם וראש של שור) ולהרוג אותו. המינוטאור היה כלוא במבוך שתוכנן כך שלא יוכל למצוא את הדרך החוצה, וכל אתונאי שהושלך אל תוכו איבד את הדרך עד שפגש בו המינוטאור וטרף אותו. אריאדנה, בת מינוס מלך כרתים, שכלא את המינוטאור, התאהבה בתזאוס ורצתה לסייע לו לצאת מן המבוך בשלום. לאחר שהתייעצה עם דדאלוס, אדריכל המבוך, היא נתנה לתזאוס פקעת חוט והורתה לו לקשור קצה אחד של החוט בפתח המבוך, ולשחרר אותו ככל שיתקדם בתוכו ועד שימצא את המינוטאור – כך שבעקבות החוט ידע לחזור על עקבותיו ויצא בשלום מן המבוך באותה דרך בה נכנס אליו. המושג 'חוט אריאדנה' משמש מאז במובן של "חוט מנחה".
בפסיכולוגיה מצביע המושג על האפשרות להכנס למבוך הנפש ולצאת ממנה בשלום. מי שאוחז בקצה החוט, מדובב אותך להתירו ומבטיח לך שתחזור בשלום - הוא המטפל היושב מולך. החוט הוא מטאפורה לקשר ששניים אוחזים בקצותיו; הוא מטאפורה לסיפור, לעלילה, למסע; והוא מטאפורה להבטחה ש"קצה החוט" לא יאבד ושגם אם "חוט העלילה" יתפתל או יסתבך אפשר יהיה להתירו.
מספרי סיפורים מדומים בתרבות למי שיושבים על הנול או על גלגל הטוויה וטווים חוטים. החיבור בין טקסט לטקסטיל, לאריג, לרשת - מוכרים לנו מכתביהם של פילוסופים אחדים.
בפסיכולוגיה מצביע המושג על האפשרות להכנס למבוך הנפש ולצאת ממנה בשלום. מי שאוחז בקצה החוט, מדובב אותך להתירו ומבטיח לך שתחזור בשלום - הוא המטפל היושב מולך. החוט הוא מטאפורה לקשר ששניים אוחזים בקצותיו; הוא מטאפורה לסיפור, לעלילה, למסע; והוא מטאפורה להבטחה ש"קצה החוט" לא יאבד ושגם אם "חוט העלילה" יתפתל או יסתבך אפשר יהיה להתירו.
מספרי סיפורים מדומים בתרבות למי שיושבים על הנול או על גלגל הטוויה וטווים חוטים. החיבור בין טקסט לטקסטיל, לאריג, לרשת - מוכרים לנו מכתביהם של פילוסופים אחדים.
תמונה: חשבו על הדימוי של 'חוט אריאדנה' בהקשר לכתב היד שלנו או לרישום שרשמנו: לרשום את הסיפור שלנו כמוהו כהליכה במבוך בידיעה שהכתיבה תאיר תמיד את נקודת המוצא המוכרת לנו, ותעזור לנו לשחזר את הדרך אל עצמנו. כשאנחנו קשורים לדבר-מה, למקום, לאירוע - פיזית או מטאפיזית (כבזיכרון) - אנחנו יכולים לצאת בטוחים לדרך, לשוטט במבוכים, יודעים שנמצא את דרכנו בחזרה. כתב היד שלנו הוא מעין סיסמוגרף שלנו. לא במובן הגרפולוגי המעיד על אישיות - אלא במובן של זהות – זה אני, זה הכתב שלי, את זה אני כתבתי או שרבטתי או רשמתי כשהייתי ילד - זה היה אז הביטוי שלי, את זאת ביקשתי לספר לעצמי על עצמי, וכדומה.
בתמונה הפעם מסלול הדרך או סיפור הדרך שרשמה ילדה בת שש, מבית סבה וסבתה ששמרו עליה, למקום העבודה של אמה.
בתמונה הפעם מסלול הדרך או סיפור הדרך שרשמה ילדה בת שש, מבית סבה וסבתה ששמרו עליה, למקום העבודה של אמה.
אביגיל שוב. מפה בדרך לאמא. ינואר 2016
מורן שוב היא אוצרת ההקמה של בית לעברית, ראשון לציון - מרכז לעברית כשפה וכתרבות