צבעי מלחמה / דנה גילרמן

ג'ייק ודינוס צ'פמן. הצמד פיסל סצנה מתוך תחריטי המקור, ובה איברים אנושיים שבותרו תלויים על עץ. האחים צ'פמן אחראים גם למיצב המונומנטלי המדהים Fucking Hell: בתוך שישה אקווריומים גדולי ממדים מזכוכית, באמצעות מיניאטורות, הם מעלים סצנות של מלחמה ושל אלימות אנושית מזעזעת. כולל התייחסות לשואה (תלבושות של אסירים במחנות, מדים נאציים). סדרה מונומנטלית נוספת, המתייחסת לאירוע אלים ספציפי, צוירה על ידי גרהרד ריכטר ב־1988. ׳18 באוקטובר 1977' כוללת 15 ציורים שיצר ריכטר על פי צילומי עיתונות המתארים את התאבדותם (או שמא רציחתם) בכלא של חברי ארגון הטרור השמאלני־רדיקלי כנופיית באדר־מיינהוף. אסון התאומים הוליד ב־2007 את הסדרה jpeg ny של הצלם הגרמני תומס רוף, שהוריד מהרשת תצלומים של אסון התאומים באיכות נמוכה, עד שהתקבל דימוי מפוקסל על גבול המופשט, ובכך יצרה הקבלה בין קריסת המגדלים לקריסת הדימוי. אחת ההמחשות היותר מוצלחות לאסון גדול ממדים וחסר גבולות היא דווקא עבודה מושגית - Shibboleth של האמנית הקולומביאנית דוריס סלסדו, שהוצגה בטייט מודרן בלונדון ב־2007. סלסדו יצרה ברצפת אולם התצוגה סדק באורך 167 מטר. כך המחישה את תחושת האיום ואת חוסר הוודאות של העולם היום, שבאו לידי ביטוי גם באירועים הקשים בפריז. 

פורסם לראשונה ב-20.11 בידיעות אחרונות