זמן קריאה : 2:33 דקות
שתי תערוכות של שתי אמניות מרתקות, מאיה אטון ונעמה ערד, מתעסקות במרחב הביתי. הבית, גם היום, נחשב לטריטוריה נשית, מכילה, הרחם במלוא מובן המילה, אך גם ב'הר שולחן' של ערד במוזיאון תל־ אביב וגם ב'חצי מלא' של אטון בגלריה גבעון, מוצג בית משובש. אטון הפכה את חלל הגלריה למבנה של דירת דופלקס: יש בה מטבח וסלון בקומת הכניסה, חדרי שינה ואמבטיה בקומה העליונה וגרם מדרגות המחבר בין שני המפלסים. מאחורי וילון בקומת הכניסה יש קיר לבן, ועמדה של מוזיקה שאינה משמיעה דבר. חדר האמ־ בטיה הנהדר בקומה השנייה מרוצף ארי־ חי קרמיקה בשחור־לבן, עשויים מניירות צבועים בעיפרון. המראה שתלויה על הקיר מעמתת את הצופים עם עצמם בתוך חלל קסום שבה בעת יוצר תחושה של אין מוצא ומזכיר את מבוך הזכוכיות בלונה־ פארק. בחדר השינה תלוי שלט נאון ובו המלה Ghost.
נעמה ערד, פרט מ״הר שולחן״, מוזיאון תל אביב
האות G המהבהבת, מניעה בין רוח רפאים ל־Host - מארח. על הקיר בגרם המדרגות הצר תלויים רישומים של פנים בית. המקום הצר מע־ מיד בסכנה את קיומם של הרישומים. בזמן הביקור שלי במקום תנועה של אחת העולות במדרגות גרמה לנפילתו של אחד הרישו־ מים. הרעש של התנפצות הזכוכית הידהד בכל החלל והחריד את הנמצאים בו. צליל השבר הלא־צפוי הדגיש את התחושה שמעוררת התערוכה. הוא פרע את מסכת הסדר והביטחון וחשף את השבירות והארעיות שנמצאות, כמעט אורבות, מתחת לפני השטח. היצירה של ערד במוזיאון תל־אביב פחות חמורת סבר ומתובלת בהרבה אירוניה. היא תוחמת את שטח הבית באמצעות גריד עשוי מסקינגטייפ, שמשווה לו מראה של חלל תלת־ממדי שנוצר בתכנת מחשב, ומסמנת את הטריטוריה באמצעות חפצים: שולחן שהפך לדלת כניסה, שטיח שעשוי מתריס ונציאני ומשקולת, כיסא שהוא גם אסלה, תיק יד שהפך לטלפון, רצפת אמבטיה המסומנת על ידי דגם אריחים עשויים עבודת יד, צינור, וחור ניקוז שממוקם באמצע החלל. אצל ערד תחושת השיבוש והניכור נוצרת מחיבורים בלתי צפויים וסוריאליסטיים בין חפצים, שנותקו מהקשרם והפכו לדבר אחר. תחושת הריק וההיעדר נוכחת ביתר שאת בשתי התערוכות. שתיהן מעמתות אותנו עם גבול דק שאותו אנחנו מנסים
להדחיק: בין המוכר לזר, בין השגרה לניפוצה ובסופו של דבר בין החיים למוות. בשבריר שנייה כל המוכר עלול להיסחף במערבולת אימתנית לתוך חור הניקוז, ומשם אל הלא־נודע.
להדחיק: בין המוכר לזר, בין השגרה לניפוצה ובסופו של דבר בין החיים למוות. בשבריר שנייה כל המוכר עלול להיסחף במערבולת אימתנית לתוך חור הניקוז, ומשם אל הלא־נודע.