פליפה ברבוסה, שדה ירוק, 2012

יופי להמונים / גלעד מלצר

זמן קריאה: 5:43 דקות
יופי להמונים / גלעד מלצר
 
 
אירוע התרבות הגדול, הפופולארי והמסעיר ביותר בעולם יפתח ביום חמישי ה- 14 ביוני, כשתשמע שריקת הפתיחה של המשחק הראשון באליפות העולם בכדורגל. המונדיאל ה-21 בהשתתפות 32 מדינות, יגיע לסיומו כעבור חודש, כשסמוך לחצות ב-15 ביולי נדע מי אלופת העולם, ובאיזו מדינה עומדים לחגוג ברחבות ובבתים עדלאידע לפחות שבוע.
כתבתי אירוע התרבות, משום שספורט, כל ספורט, ובוודאי המשחק הפופולארי והאהוב ביותר בעולם הוא חלק אינטגרלי מהתרבות. אוהבים אותו בדרום אמריקה, ילדים ופרופסוריות, אוהבים אותו באירופה, תגרניות בשוק של נפולי ונהגי משאיות בצ'כיה, אוהבים אותו באסיה יצרני שבבי מחשב, ובאפריקה כפרים שלמים, זקנים נשים וטף מתאספים מסביב לכמה מסכים ישנים ומחכים לתוצאות. מי שהיה באיסטנבול, גלזגו, בואנוס איירס, לונדון, קהיר, ביום של דרבי, יודע שהמשחק הזה יכול להוציא אנשים, קהילות, ערים מכליהם, בתופים, מחולות, אבוקות, ושאר ירקות. היי, כדורגל אפילו מככב במערכון אדיר של "הגשש החיוור" (אופסייד סטורי), ובקטע קורע לא פחות של חבורת "לול". 
אומברטו בוציוני, דינמיזם של כדורגלן, שמן על בד, 1913 Umberto-Boccioni-_Dynamism-of-a-Soccer-Player_-1913
קבוצות אנשים שמשחקים בכדור ברגליהם זו כנגד זו מוזכרות בסין כבר בימי שושלת האן (המאות השלישית לפנה"ס עד המאה השניה לספירה), במשחק בשם קוז'ו, שאף מופיע במספר ציורים. היתה גם גרסה לנשים, בשם צו-צ'ו. משחקים דומים היו נפוצים באותה תקופה, ובמהלך האלף הראשון לספירה - ביפן (קאמרי), בקוריאה צ'וק גוק, ואצל הילידים באוסטרליה הוא נודע בשם ווגאבולירי, אם כי זה ככל הנראה כבר שם מודרני שמכיל בתוכו את המילה Ball. ביוון העתיקה נודע המשחק הבין-קבוצתי אפיס קירוס (הכדור המשותף), והתבליט של השחקנים אף אומץ לסמל על ידי אופ"א, התאחדות הכדורגל האירופאית, לסמל של אליפות היבשת.
תבליט יווני, 375-400 לפנה"ס, אזור איתקה אפיסקירוס על תבליט יווני
אבל המשחק כפי שמוכר לנו כיום עבר סטנדרטיזציה, החל משנת 1860, בתחילה במשחקים שחוקיהם הלכו והשתנו, בין בתי הספר היוקרתיים באנגליה, ובעשור שאחריו, בין מועדונים של שכונות, ארגוני עובדים, ערים.     ב-1872 נערך משחק הכדורגל הרשמי הראשון, וכעבור 16 שנה הוקמה באגליה התאחדות הכדורגל והליגה הראשונה. בשנת 1890 החלו מתארגנות גם קבוצות נשים ברחבי בריטניה, ומשם, למעשה המשחק, בעיקר גברים, אבל גם נשים, הופץ ברחבי אירופה, ומאוחר יותר, על ידי מלחים בריטים, לברזיל ולכל יבשת אמריקה. עד מלחמת העולם הראשונה (שבמהלך ההפוגות שלה נערכו משחקים הן בתוך היחידות עצמן והן בין נבחרות הצבאות היריבים) המשחק הפך להיות הפופולארי בעולם.
בנוסף לתרבות האוהדים הענפה - מדים וצעיפים, פוסטרים של אלילים, מוצרים נלווים, שירי אצטדיונים, הווי מועדונים, פאבים וברים – ומעבר להתייחסות המטאפורית (אם כי לא רק...) למהלכים מסויימים ולשחקנים מסויימים כאמנים וככוריאוגרפיה, יצירות מופת וכו', בהיסטוריה הקצרה שלו עמד "המשחק היפה" כפי שמכנים אותו בברזיל במרכזן של לא מעט יצירות אמנות.
גבריאל אורוזקו, הכדור הארוך ביותר 1470ca402856d846c4351956391f5c8f
ספרו האוטוביוגרפי של ניק הורנבי, "קדחת דשא" מתאר את מערכת היחסים של אוהד (ארסנל) עם קבוצתו. סבל, תהילה, אחווה, דכאון, רגעים נשגבים ולא מעט תהומות, הכל שם בפרברי לונדון – וגם סרט טוב עשו מזה. ביל ביופורד, אמריקאי שהגיע לאנגליה ושם ייסד את כתב העת הטוב בעולם לספרות - כתיבה, גרנטה, הבין שלא יבין את ארצו החדשה מבלי להבין כדורגל, וכתב את יצירת המופת Among the Thugs על החוויות שלו עם האוהדים השרופים של מנצ'סטר יונייטד ונבחרת אנגליה. אני חושב שרק כשקראתי את החייל האמיץ שוויק צחקתי יותר, וביופורד בהחלט היה אמיץ במפגש שלו עם החוליגנים. את המסות של הסופר - עיתונאי האורוגאווי אדוארדו גליאנו אפשר לקרוא כמדריך היסטוריה לכדורגל, וכספרות של רגעים וגיבורים קטנים וגדולים. גארי אימלך הסקוטי כתב ספר נפלא My Father and other Working Class Football Heroes... בדיוק על זה. על אביו שהיה שחקן, ועל האופן שבו כדורגל ואליליו מהווים עמוד תווך של מעמד הפועלים.
פיליפ פארנו ודאגלס גורדון, זידאן: דיוקן למאה ה-21, 91 דק', 2006 15552-842
לא כאן המקום לפרט את הטובים מבין מאות הסרטים התיעודיים שנעשו על כדורגל, אבל אזכיר את הסרט שעשה הבמאי אמיר קוסטוריצה על הכוכב הארגנטיני מרדונה. גם כמות הסרטים שבהם כדורגל עומד במרכז אדירה. בארץ זכור "גמר גביע" שעוסק במסע אל השבי או הבריחה של כהן (משה איבגי) בלבנון, בזמן טורניר אליפות העולם באיטליה, 1982. כדורגל מרכזי בעולמן של הנערות המורדות בסרט הטורקי הנהדר "ילדות פרא". סצנת הסיום הבלתי נשכחת של יצירת המופת "נישואיה של מריה בראון" של הבמאי ריינר ורנר פאסבינדר נפרשת כולה על רקע שידור הרדיו של גמר הגביע העולמי בו ניצחה גרמניה את המועמדת הוודאית, נבחרת הפלא של הונגריה, רגע שסימל עבור רבים את תחילת החזרה של גרמניה למשפחת העמים.
פליפה ברבוסה, שדה ירוק, 2012 Felipe-Barbosa-_Green-Field_- 2012
ובאמנות הפלסטית?
אולי העבודה המודרנית החשובה הראשונה היא "דינמיזם של כדורגלן" של הפוטוריסט האיטלקי אומברטו בוצ'יוני כשכמו כל חבריו לתנועת האוונגרד התעניין בייצוגים של תנועה ומהירות. בשנים האחרונות, מספר עבודות וידיאו מצויינות התמקדו בכדורגל. מיצב הוידיאו "זידאן: דיוקן למאה ה-21" של פיליפ פארנו ודאגלס גורדון עוקב-מפרק-מתמקד בכוכב הצרפתי זינאדין זידאן במהלך משחק אחד ובכוריאוגרפיה של תנועה, מנוחה, מהירות, כח, אלגנטיות, אנושיות. בעבודה Volta  מפנה היוצר הצרפתי סטפן דין את המצלמות רק לעבר היציעים, ולמעשה הדרמה של המשחק נבנית מהתגובות, עידוד, מחאות, שאגות של הקהל. העבודה "מקסיקו נגד ברזיל" של מיגואל קלדרון, יצרה סקנדל. האמן המקסיקני חתך קטעי משחקים שונים בין שתי הנבחרות, ויצר משחק בו מקסיקו מביסה את ברזיל 0:17, תוצאה מופרכת בעליל, מה עוד שמקסיקו מעולם לא נצחה את ברזיל. כשהסרט הוקרן בברזיל, צופים-אוהדים המומים, רגמו את המסך, ודרשו שיופסק "הבזיון".
לאו פיצ'מוריס, חולצות אוהדים, 2013 julaug14_l46_phenom
בסדרת פסלים, האמן הבריטי ליאו פיצ'מוריס דחס קופסאות סיגריות לכדי חולצות כדורגל, בביקורת מבודחת על אובססיה והתמכרות. חומרים ממוחזרים מככבים גם ב"שדה ירוק", עבודה של האמן הברזילאי פליפה ברבוסה שיצר "מבט על מגרש כדורגל״. אבל האמן העכשווי המזוהה ביותר עם יצירות בהן מככב כדורגל הוא המקסיקני גבריאל אורוזקו. בפסלי כדורי הרגל המחוברים, מפוזרים, מפוסלים, תקועים, מפונצ'רים, בצילומים קטועים, מחוברים מחדש, מכוסים חלקית, ובהצבות שבהם כדורים מנמרים את החלל, אורוזקו עושה שימוש באובייקט ובדימויים הפופולאריים על מנת לבחון מחדש את המרחבים המוכרים, ואת אופני הראיה המקובלים.
עדו שמי, "האם אנחנו אוהדים חיוביים", מיצב, מוזיאון ישראל, 2004 jerusalem-museum
ישראל כידוע אינה מעצמת כדורגל, אבל זה לא מונע מקדחת המשחק מלחלחל לכל שכונה וכפר. בסגנון שמערבב פסיכדליה, קומיקס, פופ ארט ואמנות רחוב, עידו שמי מדפיס כרזות, מציב מיצבים, מפרסם קומיקס ומעלה תערוכות כבר למעלה מעשרים שנה כשמרכזם עולם הכדורגל המקומי: אוהדים, מיתוסים, גיבורים, היסטוריה והיסטריה. רק אל תגידו לו מילה רעה על הפועל תל אביב.
גם בעבודות מוקדמות של אורי צייג מככב כדורגל. ב"הככר העולמיתהסרט", צייג תעד משחק כדורגל שנערך בלוד, ואשר שוחק עם שני כדורים. שנתיים אחר כך הציג עבודה דומה, Infinite  ובה תועדו רקדנים משחקים עם כמה כדורים במקביל, כשצייג משנה מדי פעם את חוקי המשחק. העבודות שלו פרמו את המתח שבין חוקים ליצירתיות, בין מהלך נרטיבי יחיד (קבוצה אחת מנסה לכבוש שער, הקבוצה השנייה מנסה למנוע ממנה, ולהיפך), למספר התרחשויות סימולטניות, ובין משחק לריקוד ואמנות.
 
אורי צייג, סטילס מתוך עבודה הוידיאו ״ Infinity״, 1998 צילום מסך 2018
***

כאוהד כדורגל, לא נותר לי אלא להסכים עם דבריו של חתן פרס נובל לספרות, אלבר קאמי: אחרי שנים רבות אשר במהלכן כל כך הרבה חוויות שונות נפתחו בפני ברחבי העולם, מה שאני יודע בוודאות על החיים ועל המוות ועל מחוייבות, אני חב לכדורגל".
ושבאליפות העולם, שנראה כדורגל יפה, ושתזכה הטובה ביותר, כל עוד זו גרמניה...
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות
בואו נהיה בקשר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
השאירו פרטים ונחזור אליכם
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.