פני שטח/ קרן ענבי

זמן קריאה: 3:41 דקות
פני שטח/ קרן ענבי
 
מרים שפירו האמנית הפמיניסטית פורצת הדרך ואמנים עכשוויים פועלים בהשראת הדקורטיבי. כתבה שנייה מתוך שתיים על התערוכות המוצגות במוזיאון לאמנות ועיצוב (MAD Museum)
 
בעונת התערוכות הנוכחית בוחן המוזיאון לאמנות ועיצוב (MAD Museum) כיצד האישי הוא הפוליטי דרך אמנים עכשוויים שמלאכת יד היא חלק מהשפה החזותית שלהם ושעבודתם מתמקדת בנושאים שקשורים לצדק חברתי ופוליטיקת הזהויות. המוזיאון מתמקד בתהליכים יצירתיים שבהם החומר משנה צורה. הוא נחשב למוסד מוביל שמקדם את השילוב של מלאכת יד בפרקטיקות של אמנות עכשווית ומתפקד כפלטפורמה לטרנדים וחידושים באמנות ועיצוב בינלאומיים, תוך כדיי הקפדה על קו שמכבד ומשמר את מלאכת היד המסורתית. בכך מיישם המוזיאון את מטרתו המרכזית: להציג את חשיבותן של אומניות מלאכת היד כמשנות תפישות עולם חברתיות.
Jeffrey Gibson, Speak to Me in Your Way So That I Can Hear You, 2015 1_Jeffrey Gibson, Speak to Me in Your Way So That I Can Hear You, 2015
התערוכות המוצגות במוזיאון צומחות מתוך החומרים והמתודולוגיות שפעם נחשבו למלאכת יד והיום נהפכו לצורות ביטוי חזקות ורלוונטיות שמאפשרות לאמנים רבים להביע באמצעותן עמדה בנושאים פוליטיים שנוגעים בצדק חברתי שלעיתים קרובות צומח מתוך החוויה האישית. התערוכה: ״משטח/עומק: הדקורטיבי אחרי מרים שפירו״ מבטאת במלואה מגמה זו ומדגימה את עלייתו של מדיום מלאכת היד לבעל נוכחות משמעותית באמנות העכשווית.
Miriam Schapiro, Mexican Memory, 1981 2_Miriam Schapiro, Mexican Memory, 1981
Sanford Biggers, Ooo Oui, 2017 3_Sanford Biggers,  Ooo Oui, 2017
מרים שפירו Miriam Scapiro (נ. קנדה 1923-2015 ניו יורק) הייתה אמנית פמיניסטית פורצת דרך, היא החלה כציירת אבסטרקטית בניו יורק בשנות ה-50 ולאחר שעברה לקליפורניה בשנות ה-60 הייתה בין האמניות הראשונות שהשתמשו במחשב. היא יצרה דגמים דיגיטליים אותם שילבה עם יצירה אקטיביסטית פמיניסטית. בשנות ה-70 הפכה לדמות מובילה בתנועת האמנות הפמיניסטית ועבודותיה זכו למספרי שיא של מבקרים באותה תקופה. שפירו אצרה בשיתוף עם ג'ודי שיקגו את המיצב Womanhouse שכלל 28 אמניות שהציגו בחדרים שונים כשכל חדר שיקף אספקט נשי. בהמשך היא יצרה עם האמנית שרי ברודי את Dollhouse עבודה שבחנה את זהויותיה השונות כאישה: אמנית, רעיה, ואם.
Miriam Schapiro, catalog and invitation for Womanhouse exhibition, 1972 4_Miriam Schapiro, catalog and invitation for Womanhouse exhibition, 1972
בהיסטוריה של האמנות האורנמנט והדגם נתפשו כפני שטח סתמיים, אובייקטים אטרקטיביים ללא עומק או משמעות והיה קל לפטור עבודות כאלו כשטחיות. שפירו בקשה לשנות תפישה זו  ובתחילת שנות ה-70 הגדירה מחדש את המושג דקורטיבי על ידי מושג חדש שהמציאה וקראה לו Femnage - שילוב של המילים: collage ו- female. זהו קולאז' היברידי מצויר שמשלב אמנות גבוהה עם נמוכה בהשראת דגמים שלקוחים ממלאכות היד והבית.
Miriam Schapiro, Flying Carprt, 1972 5_Miriam Schapiro, Flying Carprt, 1972
Miriam Schapiro, Gates to Paradise, 1980 6_Miriam Schapiro, Gates to Paradise, 1980
שפירו שאימצה את האמנויות הדקורטיביות ככלי ביקורתי, הביאה לשינוי התפיסה לגבי חומרים, תהליכים וסגנונות שהיו נעוצים עמוק בחוויה הנשית הביתית. היא בנתה תדמית לגיטימית אמנותית חדשה לפעולות כמו רקמה, סריגה ואמנות נייר וראתה בהיעדרן מהקאנון האמנותי תוצר של אבולוציה פטריארכלית של האישה האמנית. היא האמינה שעבודתה מהווה התערבות פמיניסטית בהיסטוריה של האמנות.
Miriam Schapiro, In Her Own Image, 1983 7_Miriam Schapiro, In Her Own Image, 1983
בתערוכה מוצג מקבץ נרחב מעבודותיה לצד עבודות של תשעה אמנים עכשוויים, ביניהם: סנפורד ביגרס (Sanford Biggers), ג'פרי גיבסון (Jeffrey Gibson), רות רוט ((Ruth Root), ג'וש בלאקוול (Josh Blackwell) ושרה רהבאר (Sara Rahbar) . הסמיכות של העבודות ההיסטוריות עם העכשוויות מדגישה את חשיבותו של הדקורטיבי ככלי ביקורתי יעיל באמנות של ימינו ואת התפקיד שמילאה שפירו בהבניה המחודשת של מעמד מלאכת היד והדקורציה באמנות ובתרבות האמריקאית.
Sara Rahbar, Flag 5, Kurdistan, 2007 8_Sara Rahbar, Flag 5, Kurdistan, 2007
האמנים העכשוויים בתערוכה אינם מקבלים את הדקורטיבי כטריוויאלי והם מרחיבים אותו לשפה אבסטרקטית שמשרתת את הקשר שבין האישי לפוליטי. באמצעות אלמנטים דקורטיביים של דגמים ועיטורים שמוכרים לקהל הם מתארים קשת רחבה של נושאים כמו: מגדר, גזענות, זהות מינית, היררכיות אסתטיות, כמו גם: הגירה, קהילה ואובדן. עבודותיהם חושפות את הוורסטיליות של פני השטח ואת החומר כמייצר משמעות ועומק, המדיום הוא המסר.
Josh Blackwell, me and LP, 2018 9_Josh Blackwell, me and LP, 2018
Ruth Roof, Untitled, 2018 10_Ruth Roof, Untitled, 2018
האקלים הפוליטי העכשווי דורש מאתנו יותר מאי פעם להיות מעורבים. בכדי להבין את הנושאים העכשוויים של גזענות ומגדר שנמצאים בחזית הדיון הפופולארי עלינו להבין את ההיסטוריה. הקו הרעיוני המוביל את התערוכות המכונות ׳האישי הוא הפוליטי׳ מתמקד בגל הפמיניזם השני לצד תנועות נוספות של צדק חברתי במאה ה-20, ששינו את המושגים ׳פרטיות׳ ו׳אינדיבידואליות׳, חשפו כיצד מושגים אלו הם הבניה חברתית, ובאיזה אופן זה מנציח עוולות חברתיות ותרבותיות, משרת את ההגמוניה הפטריארכית, ומשאיר אותם בשוליים.
 
צילומים: קרן ענבי
Surface/Depth The Decorative After Miriam Schapiro, Museum of Arts and Design (MAD), מוצג עד ה- 9 לספטמבר, 2018. 
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.
אני מעוניין/ת להרשם לניוזלטר ולקבל תכנים ועדכונים בנושאי אמנות ותרבות
בואו נהיה בקשר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
השאירו פרטים ונחזור אליכם
תודה, פרטיך נשלחו בהצלחה.